הסחרור הפסיק.

הוא אמר לי פעם שאני משחקת פינג פונג ביניהם.

האמת היא שלא שיחקתי. הייתי הכדור.

פעם עם אחד, פעם עם אחר. לפעמים במקביל אבל לרוב בתקופות נפרדות.

שניהם מאוד רצו למצוא אהבה, אבל לא את האהבה שלי.

ורציתי ללכת, בכל פעם נשבעתי לעצמי שזו הפעם האחרונה.

ועבר  שבוע

וחודש

ושנה

ועוד חצי שנה

ובסוף זה נגמר. בהתחלה עם אחד ואחרי כמה חודשים עם השני.

ואני מרגישה משוחררת, פנויה, חופשיה.

אני מרגישה שהדף חלק לפגוש עכשיו מישהו חדש.

אני מרגישה שהכל פתוח.

פינג פונג. חולמת על שניהם מדי פעם. על מה שהיו בשבילי ואינם עוד.

אחד היה מורה ומדריך לנבכי החיים בעולם האכזרי ששם בחוץ ואחד היה חבר, אוזן קשבת .

באחד הייתי מאוהבת עד מעל האזניים ובשני כבר לא.

לאחד אני מתגעגעת מאוד ועל אחד אני כבר לא חושבת ...

אבל למי מביניהם אני לא מגלה...