אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך...
|
| 9/2006
בגבולות הסביר
אוקיי בואו נעשה שניה אחת סדר.
אם הוא מתקשר אלי אז אחר כך אני אמורה להתקשר אליו?
אבל לא למחרת כי זה נלהב מדי
אבל גם לא לחכות יותר מדי כי הוא יחשוב שאני לא מעוניינת.
יומיים אחרי זה טוב.
אבל אם מדברים במסנג'ר באותו היום אז לא להתקשר כי זה כבר יותר מדי.
ולא לפנות במסנג'ר יותר מדי
ובטח לא דקה אחרי שהוא מתחבר
אבל גם לא לשבת ולחכות שהוא יפנה...
ומה עם SMSים??
מי המציא את החוקים הדביליים האלו?
בסוף עושה מה שבא לי...
ואם הוא יתאכזב שאני שמנה?
ואם הוא יגלה פתאום שהוא לא בנוי לקשר?
ואם לא יתאים לו?
(איך לא? אני מציאה! שמעתם מ-צ-י-א-ה)
ישבתי איתה על קפה ועוגיות בפינת האוכל בדירה שלהם. חבר שלה ישב בסלון והתעמק בטלוויזיה מה שאפשר לנו לנהל שיחת בנות אמיתית. מצרך נדיר בימים אלו. דיברנו על אהבות, על אכזבה, על קריירה, על החיים ובעיקר עלינו. בלבוסטה אמיתית נהיתה הילדה הזו, שהיה יושבת לידי בשמירות בצבא ומקטרת על החבר התורן. הדירה מבריקה ומטופחת, המקרר מפוצץ באוכל והקפה מוגש עם שני סוגי עוגיות.
"איזה כיף לך שאת כבר מחוץ לזה" אני אומרת לה ועושה עיגולים בקפה עם הכפית. היא מחייכת לרגע, סוקרת בעיניים את הממלכה הקטנה שלה עם הבחור שמנמנם על הספה ואומרת "כן". אלא מה.
לםני כמה חודשים, איזו חברת איפור או טמפונים או משחה לפטריות וגינליות, חילקה באינטרנט מנוי לקופידון לשבועיים או שלושה. מכיוון שאני ממלאה בערך כל טופס באינטרנט שמאפשר לזכות במשהו (סו פאר זכיתי בחולצה, חבילת חטיפי בריאות ו 4 ספרים) מילאתי את הטופס ונכנסתי לקופידון. נתתי לאתר יומיים צ'אנס וגנזתי את הפרופיל שלי. כאמור אין לי סבלנות לאתרי הכרויות. בכל אופן לפני כמה ימים טיילתי באיזה פורום בתפוז, וקראתי על בחורה שסיפרעה שהיא הכירה את בעלה לעתיד במסגרת המנוי שהחברה הזו חילקה.
נו מה אתם יודעים כבר יכולתי להיות מאורסת ביי נאו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
