סבא

עלינו היום לקבר לציין שלוש שנים למותו. קשה לומר אם "רק" עברו שלוש שנים או "כבר" עברו שלוש שנים. ציחצחנו וניקינו את הקבר הכפול כאילו גשמי אוקטובר המג'ויפים  לא יחזירו אותו למצבו המאובק בעוד כמה ימים. פיזרנו ורדים אדומים על השיש האפור, עמדנו קצת ושקענו כל אחד במחשבות שלו… תמיד מצחיק אותי שהדביל וסבא שלי חולקים את אותו השם. כולם אמרו לי "איזה שם של זקנים יש לו" ואני חייכתי לעצמי וידעתי שסבא שלי שלח לי אותו. היום אני יודעת שהוא לעולם לא היה שולח לי ייצור שכזה. לא נורא. עבר.

משם נסענו לאכול ארוחת בוקר ב"קלימה" שזה בית קפה מקסים במושב על יד תל מונד. היה תענוג. ארוחת בוקר ישראלית יכולה להיות בעיני המאכל הלאומי שלנו. לחם טרי עם חמאה וריבה, זייתים מעולים, שני סוגי גבינות וסלט ירקות טרי. בשבילי זה שיא האושר (מצד שני אני גם לא אוכלת בשר אז אני לא ממש פונקציה)

קיבוצניק

מרפי יושב פה לידי ורק מחכה שאני אכתוב משהו כדי להרוס הכל. אני רק אומר שבינתיים אני באמת מאושרת, מה שלא אומר שאני לא מתה מפחד.

הוא מהקשרו- מיטב הציטוטים מהשבוע האחרון:

דבה

"בואי, תני לי לחתוך לך את הגוש שומן הענקי הזה משם.."

"אבא, אם אתה מדבר על התחת שלי זה ממש לא לעניין"

(ארוחת ערב, אבא חותך לאמא את הסטייק העסיסי שיושב לה על הצלחת. אני ואח שלי מפוטמים יושבים חצי מעולפים על הכסאות בגינה ומר חתול הדייר הזמני מסתובב בין כולנו באקסטזה ומחכה לחלקו בפיאסטה)

איקאה

"כן כן, אני בדרך אליך, אני רק עוצרת רגע אצל החברה השבדית שלי בנתניה"

(אני בדרך מתל אביב לקיבוצניק לא יכולה להתעלם מהבניין הכחול צהוב של איקאה)

אחותי

"יש שני דברים שמוציאים אותי מדעתי. אחותי והעבודה שלי. אחותי בחו"ל אז אתה יכול להבין מי עצבן אותי עכשיו"

(אני מתגעגעת לאחותי בדרך קצת מוזרה)

מוכשרת

"אני לא מוכשרת בשום דבר"

"את בטח מוכשרת במשהו, זה פשוט מתחבא במקום אינטימי אצלך"

"הו הו, שם אני מאאאאוד מוכשרת, אבל זה לא משהו שאפשר להראות לחבר'ה כמו נגינה בגיטרה או סריגה"

(אני מנסה להסביר למישהו בעבודה את חוסר הכישורים הבסיסי שלי וכנראה נותנת לו יותר מדי מידע)

שבת שלום