חדוות קניות כמו שהיתה לי בסוף השבוע הזה, לא היתה לי הרבה זמן. ביום חמישי, בניגוד לכל היגיון בריא ולמצב העו"ש שלי (מצבו טוב, אפילו מאוד, אבל אני מנסה לחסוך) שמתי פעמי אל עבר קניון השלום לרגל ה"סטוק די" (הידוע גם בכינויו- "בואו נוציא את כל הג'אנק מהעונות הקודמות ונמכור אותו") שנערך שם. באתי נטולת ציפיות, מלבד רצון עז להתפנק בחזיות חדשות ב woman only. אז כמובן שחזיות לא היו בהנחה, אבל הצלחתי לרכוש את משקפי השמש שחשקתי בהם בקיץ ב 100 ש"ח בלבד באופטיקנה, מיליון פוטרים וחולצות ב Henes ב 40 ש"ח לפריט, ארבעה סריגים מקסימים בקסטרו (אני?? קסטרו? ועוד העזתי ללבוש אחד מהם עם חצאית של נעמה בצלאל בשבת) וכמה חולצות מקסימות בפומה.

כמה נחמד.

לאחר מכן, עקב דחף לא ברור שאחז בי לראות סרט, צפיתי ב "סטפ אפ" שזה סוג של סרט נעורים, מלא הורמונים, אנשים יפים וכמובן ריקוד. בשלב מסויים, כבר יכולתי לדמיין את דוד דביר יושב לצידי על כסא הקולנוע המרופד באדום וצועק "הטכניקה! הטכניקה! תסלחי לי, אני לא יודע מה זה, אבל ריקוד לא היה כאן". מה שלא הפריע לי לרייר על הרקדן המסוקס שפיזז לו על המסך (קצת פדופילי בהתחשב בעובדה שהדמות היא של נער בן 17 אבל ניחא.) 

את סוף השבוע העברתי כרגיל בקיבוץ (אמא שלי- "אני מריחה רפת? דריה חזרה הביתה?"). קמתי בשבת בבוקר עם בחילה נוראית. הלכנו ערב קודם לפאב של הקיבוץ (אני לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שהייתי בפאב עם טרנינג כתום) ושתיתי המון. חלקנו כמה בירות, אבל מכיוון שהוא היה עסוק בלשחק פול (אני נמנעת מלשחק, אני הורסת שולחנות סדרתית וממילא לא פוגעת ממטר), אני שמרתי לו על הבירה רוב הזמן, וכך יצא שפועל כל אחד אמנם שתה רק 3 בקבוקים, אבל אני שתיתי את הרוב. מכיוון שאני לא מהמשתכרים הייתי דווקא מאוד מפוקסת, אבל אם מישהו היה מצית משהו לידי בטח הייתי מתלקחת. אז התעוררתי בשש בבוקר מבוחלת היטב, אבל מכיוון שזה היום היחיד בשבוע ששנינו יכולים לישון כמו שצריך (כן, יש אנשים שעובדים גם ביום שישי) שכבתי בשקט כדי לא להעיר אותו והסתכלתי עליו ישן (הבחילה רק התחזקה כשגיליתי שהפכתי לייצור דביק ומתקתק שכזה) 

עוד כמה רכישות בצומת ספרים, עוד יציאה עם חברים שלי לפאב בשבת בערב (רק קולה בשבילי, תודה) וסוף השבוע נגמר.

לאחר שלושה חודשים ביחד, הגיע הזמן למפגש המאיים... לא, לא ההורים. זה קלי קלות. חברים שלי פשוט כבר התחילו לתהות האם לא מדובר בחבר דמיוני. העניין הוא, שעד כמה שאני אוהבת אותם, מדובר בחבורה די מאיימת וקולנית, בייחוד לבחור שהוא קצת ביישן. עצות מישהו?