לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך...

כינוי:  דריה מהבלוג

בת: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2007

פעמיים כי טוב


 

ההבדל בין גברים ונשים #1004294

הגעתי לחניון של הפקולטה היום בבוקר ופתחתי במאמצים כנים להחנות את המכוניתה שלי בצורה ראויה (קטני אמונה שכמוכם! ההבדל המדובר הוא לא איך אתם מחנים בקלות ואנחנו לא.. אני לא כזאת בנאלית). באותה שעה חנתה לידי יונדאי תכלת שנהג בה אחד מהבחורים שעובד בבנין שלי. הוא יצא מהאוטו, נעל אותו והלך לכיוון הבניין וכשאני רק יצאתי מהמעלית, הוא כבר היה עם חלוק ומבחנות ביד בעיצומו של יום עבודה. למה זה בעצם? כי כשבחור ממוצע מחנה את המכונית, הוא מקסימום מוציא את המפתח מהסוויץ', פותח את הדלת, יוצא ונועל אחריו. כשבחורה ממוצעת (אני! אני! אשרי המאמין...) יוצאת מהאוטו הסצנריו קצת יותר ארוך: להסתרק, להתבשם, לחפש את המפתחות של המשרד, לתקוע את המפתחות של האוטו בתיק,  לחדש את השפתון, לוודא  שלא נמרח כל האיפור של עיניים, להוציא פריטים לא חיוניים מהתיק, לצאת מהאוטו, לתהות איפה המפתחות של האוטו, להזכר שתקעת אותם בתיק כי שכחת שגם צריך לנעול אותו, לחפש אותם בתיק, להמשיך לחפש, להתייאש מהחיפושים, להוציא את כל תכולת התיק על המושב ולמצוא אותם, להכניס הכל בחזרה לתיק ולגלות שהכנסת אותם שוב, לחפש אותם שוב, למצוא,לנעול את האוטו ולהתקדם לבניין, להזכר ששכחת משהו באוטו, לחזור לאוטו, ללכת שוב לכיוון הבניין, לתהות האם נעלת את האוטו, לחזור לאוטו, ללכת שוב לבניין.

 

אז מה הפלא?

 

בכישרון רב הצלחתי לפצוע את עצמי בלילה. חזרתי מהעבודה בסביבות 2 לפנות בוקר, התקלחתי בזריזות וזחלתי קפואה לתוך מצעי הפלנל שלי. לא שמתי לב שהחלון שנמצא מעל המיטה פתוח לרווחה וכשהתרוממתי חבטתי (בשפת העם "דפקתי") את הראש בחוזקה. במשך חצי לילה לא הצלחתי להרדם עקב כאב ראש מטורף, סחרחורת וצפצופים באוזניים. ל-מ-ז-ל-י, אני כן יודעת באיזה לילה שווה לפגוע בעצמי, כי בערוץ E! שידרו בשידור ישיר את השטיח האדום + טקס פרסי גלובוס הזהב מה שסיפק לי נחמה קטנה . לאחר שינה קצרה וטרופה עם חלומות על שמלת הזהב של ביונסה והתיאור הציורי של סשה ברון כהן על איבר מינו של שותפו לסרט, ואיך הוא בדיוק נמרח לו על הפרצוף במהלך הצילומים (טו מאצ' אינפורמיישן זה אנדרסטייטמנט לעומת זה..), התעוררתי בבוקר עם דם קרוש על השיער ובחילה עמוקה.

 

טיפ- אם כל הקרקפת שלכם שסועה לפי הדוגמא של מסילות החלון- אל תנוס להסתרק. תלמדו מהניסיון שלי. לא כדאי.

 

נכתב על ידי דריה מהבלוג , 16/1/2007 11:21  
76 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קיטי ב-29/1/2007 16:41



80,820
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדריה מהבלוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דריה מהבלוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)