יש לי April Blues. תמיד הייתי אומרת שהדברים הטובים ביותר בחיי מתרחשים בחודש אפריל, כולל החיים שלי שהנצו אי שם בימיו האחרונים של החודש האביבי הזה לפני 27 שנה. השנה, גם עצם העובדת שאני חיה לא מעוררת בי אושר גדול מדי ועל אחת כמה וכמה לא מעוררת בי רצון לשאוף את האוויר המלא בריחות פריחה (ואלרגנים לא עלינו) למלא את הריאות ולהרגיש מזוככת.
"כי אני המנהלת ואת מלצרית אז את תשתקי עכשיו ותעשי מה שאני אומרת!!!"
אני אמרתי. נשבעת. לא אחד מרגעי השיא שלי.
מה עוד? אין עוד. אין יום מתאים יותר מיום השואה להראות עד כמה אני שקועה אך ורק בעצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
