חבר שלי כל הזמן מרביץ לי. בחיי שלא חשבתי שיום אחד אהיה אישה מוכה, אבל משום מה כל הזמן אני חוטפת. כמובן שהוא לא עושה את זה בכוונה, אבל איכשהו הוא תמיד מצליח בטעות להכניס לי מרפק לפנים, לדפוק לי את הראש בקיר (בעיקר בזמן סקס- זה מאוד מאוד משעשע) או לתת לו בעיטות או כאפות מכל מני סוגים. שלשום היה כואב במוחד- שכבנו על המיטה שלי וראינו טלוויזיה כאשר הוא שלח יד לקחת את השלט ואני בדיוק התרוממתי. התוצאה- מרפק כואב מאוד אל השפה שכמעט ניפץ לי כמה שיניים ופתח לי את השפה. הוא התפוצץ מצחוק עד שהוא קלט שאני בוכה מרוב כאב ונלחץ. אני אומרת:

כנראה שהגיע לי!

רשימת דברים לעשות עד גיל 30:

.1. להתחתן.

זהו.

הפכתי לבחורה מאוד עויינת בזמן האחרון. הלכנו לראות את בופור ביום רביעי בערב. אני חייבת לומר שהיתה לי בעיה עקרונית ללכת לסרט הזה בגלל רשימת השחקנים בקאסט שהדבר הכי קרוב שהיה להם למדי צבא היו התלבושות בסט, אבל הבחור רצה לראות ופחדתי שהוא ירביץ לי (סתם, נו) אז הלכנו לקולנוע. לידי באולם ישבו אמא וילד בן 9-10 בערך שלא סתמו את הפה כל הפרסומות. חשבתי שהסרט ישתיק אותם , אבל גם במשך כל הסרט הם הרעישו. בהתחלה הם הוציאו אוכל משקית ניילון (יוגורט, כריכים, פופקורן) וירשרשו בהן כאילו אין מחר. באמצע הסרט נכנסה הבת שצפתה בסרט אחר, התחילה בצעקות לחפש את האמא באולם, עלתה לשורה שלנו ולקחה ממנה את השקית פופקורן. אחרי 5 דקות היא נכנסה שוב להחזיר לה אותה כשהאבא קורא לה מפתתח האולם. מקסים. אחר כך הילד התחיל לדבר עם האמא על הסרט. על מה קרה ויותר מזה: על מה הולך לקרות. בשלב מסויים הוא אמר לה "ההוא הולך למות" והיא שאלה "אם ראית את הסרט אז למה באנו?" אני כבר הייתי חמומת מוח ואמרתי "יופי שהוא ראה את הסרט, אני לא ראיתי אכפת לכם אולי להיות בשקט???" נראה לי שהקיבוצניק שלי קצת נבהל ממני. לא נורא. אולי ככה הוא לא ירביץ לי.

יום אחד, כשממש יהיה לי כח, אני אכתוב את הפוסט המסכם את שלושת שנותי כעובדת בתחום המסעדנות. קראתי קצת את הבלוג אחורה והיה קשה לי להאמין שאין ולו פוסט אחד המתאר את נפלאות עם ישראל במסעדותיו. מה שכן, לאט לאט אך ביסודיות מתחיל להשבר לי ה #$@! מהלקוח הישראלי שחושב שמותר לו הכל. כמויות האוכל שאנחנו זורקים לפח רק כי אנשים התבלבלו בשם/התחרטו/שבעו/הזמינו מנה בטעות היא עצומה! (כמובן שאנחנו גם מזכים אותם במחיר). אתמול קצת התפרצתי על שולחן. הם הזמינו 3 מנות של ספגטי ברוטב עגבניות, המלצרית יצאה לשולחן עם המנות וחזרה עם שתיים. מה קרה? אחד התבלבל בשם של המנה (רצה פיצה מרגריטה והזמין ספגטי נפוליטנה) ואחד שבע מהמנה הראשונה. אין גבול לחוצפה. ניגשתי אליהם ואמרתי שבשמחה נחליף להם את המנות, אבל שפעם הבאה יזמינו ביותר תשומת לב כי המנות האלו הולכות עכשיו לזבל. יותר מאוחר המלצרית אמרה לי שהם נעלבו, ובסוף הארוחה בא אלי אחד הלקוחות מהשולחן ההוא לפרוט כסף ואמר- "זה בסדר חמודה, אני יודע שלפעמים כשכועסים אומרים דברים שלא מתכוונים אליהם. אנחנו לא נוטרים טינה" שיננתי את מנטרת ההרגעות שלי (שמש צהובה שמיים כחולים, שמש צהובה שמיים כחולים דריה תירגעי" אבל בדימיון רציתי לתת לו איזה מרפק טוב כזה. 

אררררררררררררררררררררררג!

שבת שלום