לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Can we pretend that airplanes in the night skues are shooting stars? of course we can


למישהי כאן אין שם מוצלח יותר לבלוג שלה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2012

יום כיפור


דמיינו לעצמכם עולם שבו מכוניות הן רק קישוט צבעוני בשולי המדרכות.

כבישי אספלט שחורים רחבים וחלקים להולכי רגל, עולים ויורדים בתלוליות הר הכרמל. בשעות הבוקר צחוקי ילדים, ילדות קטנות עם אופניים ורודות וקסדה קטנטנה. מאוחר יותר, בני נוער בשיא ההתבגרות בורחים מהבתים לרחובות השקטים, לחברים מהשכונה, מחכים האחד לשני בשקט מתחת למרפסת, כדי לא להפר את הדממה. צוחקים ביחד בחולצות לבנות. 
לפנות ערב חוזרים מציר מוריה הורים צעירים עם עגלות בשיירות ובקבוצות. התינוקות בוהים בעיניים גדולות לשמים והאמהות צוחקות על טיטולים ותחליפי חלב. האבות דנים בהייטק. בכיוון ההפוך על הציר- התיכוניסטים. קבוצות קבוצות ובודדים נוהרים למפגש המוני של חולצות לבנות בתוכן אנשים צעירים במרכז חורב, מסיבת רחוב, מעשר בלילה ועד צאת הנשמה. ובכל זאת שקט. בין קולות דיבור וצחוק עדיין אפשר לשמוע את טפיפות הכפכפים (או הרגליים היחפות) ואת העלים מרשרשים ברוח שמתחילה להיות סתוית.

השמש זורחת שוב ואמא מעירה לארוחת בוקר. הטלויזיה סגורה וזה משאיר את הבית באווירה של קדושה, גם כשלא צמים. מחזק את המשפחה. כולם ליד השולחן, מדברים וצוחקים וגם לחתולה יש כיסא (כי שהיא תפנה לכבודי את המקום? מה פתאום!), ובתום האוכל כולם בסלון, כל אחד והספר\לאישה שלו.

היום היחיד בשנה שאני לא מחפשת באטרף את המטען לפלאפון למרות שהנורה כבר כמה שעות מהבהבת בכתום. 

אתה לא מפחד להגיד לאיש שאתה לא מכיר מהרחוב "גמר חתימה טובה".

כשאתה קופץ למזרקה אנשים בוהים בך לשניה ואז מחייכים.


השקט העדין והנפלא הזה. שקט שלא מפחיד. לא הייתי מאמצת לכל השנה, אבל אולי איזה חודש-כיפור כזה...

נכתב על ידי tomcha~ , 26/9/2012 15:18  
הקטע משוייך לנושא החם: גמר חתימה טובה ישראבלוג
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




פעם היו לי חיים.

זה התבטא בדברים הכי קטנים, נניח, פעם הבלוג הזה היה מתמקד בתיעוד חיי היום יום לעומת היום, כששלוחת האינטרנט המסכנה הזו עוסקת בעיקר בזכרונות נוסטלגיים וגעגועים לעבר. פעם הייתי קמה בכל בוקר לבצפר, לומדת דברים, משתעשעת עם חברים, שרה במקהלה, לוקחת שיעורי פסנתר ופיתוח קול ועוד מקהלה ואולי אירובי מדי פעם, מנסה לצבור כמה שעות שינה בין לבין, אפילו היו תקופות של ממש עומס! שלא לדבר על זה שהייתי כותבת. אוהוו, הייתי כותבת הרבה. בתקופה ההיא שחשבתי שאולי העתיד שלי הוא דווקא בעיתונות. 

זה מצחיק, כי אומרים שהחיים נעשים קשים ועמוסים ורציניים ככל שמתבגרים, אבל מנקודת המבט שלי, אני רואה את עצמי יושבת כל יום על הספה ורואה פרק אחרי פרק של ugly betty! ובמקביל לשירות הצבאי, המעגל החברתי שלי גדל, אני רשומה ללימודים אקדמיים למען השם! איך זה שאני מגיעה הביתה מהצבא וברגע שנגמרים לי הפרקים (סיימתי את העונה האחרונה, החיים שלי בזבל), אני רק מוצאת את עצמי בVOD, מחפשת בהיסטריה גדולה את ההתמכרות הבאה? איפה התום העמוסה והמגניבה שהייתי? איפה תום שהחיים שלה לא סבבו סביב חיים בדיוניים של אנשים מכוערים ממנה? (על אף שבטי לא מכוערת בכלל בעיני ולמעשה, באופן מחריד למדי, מאוד מזכירה לי במראה את עצמי. יופי. עכשיו התחלתי לזהות את עצמי עם מישהי שיש עליה סדרת טלויזיה בה התיאור הקבוע שלה הוא "מכוערת")

 

יכול להיות שזה גם בגלל שאני חולה ושאני בגימלים כבר שבוע. זה מרגיש כאילו אין לאן להתקדם מכאן. כמה אפשר לקרוא? לנגן? לראות עוד ועוד ugly betty? החיים ממשיכים ואני נעה בין המיטה לספה בסלון. ואני עוד חשבתי את עצמי למורכבת בעלת מעגל חברתי רחב והרבה תחומי עניין. 

 

הבעיה הגדולה היא שאני לא יודעת להשתעמם בכבוד. אצלי אין דבר כזה "מנוחה"- היא משעממת אותי. אני בחורה של עשייה. הרבה עשייה. בקטע מוגזם. אם לא עשיתי V על שלוש משימות מוגדרות כנראה שלא הגשמתי את הקיום שלי לאותו יום והתאריך שסומן בX בלוח השנה שלי בוזבז באכזריות. בעקרון, לא אמורים להיות דברים כאלה, "ימים מבוזבזים", ולשבת לנוח אמור להיות המתנה הגדולה של כל אדם. אבל אני פשוט, לא, מסוגלת! 

 

נראה לי שנתקלנו בבעיה חדשה. חייבים למצוא לי בידור חדש

נכתב על ידי tomcha~ , 2/9/2012 19:35  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  tomcha~

בת: 28




9,079

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtomcha~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tomcha~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)