The Writers Workshop
Where every letter becomes real |
| 9/2008
אמיר אחי היקר,
אמיר, מה התחדש? לא יותר מידי בטח.. לא מזמן רק ניצחת אותי בפלייסטיישן.
אתה יודע, אנחנו לא מדברים יותר מידי על דברים אישיים למרות היותנו אחים קרובים
במחשבות ואף בגיל. כמה זמן מפריד בנינו? שנה וחודשיים? זה כלום. אבל ממש.
האמת שאני כותב לך כדי להודות לך, אבל גם כדי להתנצל.
לפעמים אני מציע לך דברים לך כל מיני דברים ואתה עונה בשלילה אדישה כזו,
אדישות כזו שאפילו אם אלוהים היה פונה אלי איתה לא היה איכפת לי. אבל איתך זה שונה.
אני שונא כשאתה מתנהג כאילו אני לא קיים ואתה עושה את זה בלי להרגיש לפעמים.
אני לא מדבר על המקרים שהחברים שלי בצבא ואתה יוצא לשתות עם חברים שלך (שבעצם כולם גם חברים שלי) ואתה לא מזמין אותי או לפחות שואל, כי את זה.. אני עוד איכשהו מבין. אני מדבר על זה שכשאני נכנס לחדר שלך עם חיוך מטופש אחרי שלא ראיתי אותך יום שלם ואני מציע לך לשחק איתי אתה עונה לי ב"מה אתה רוצה ממני?" בגלל שאתה באיזו שיחה במסנג'ר. או כל מיני טובות למיניהן שאם הייתי איזו ידידה או חבר, אפילו לא קרוב, הייתי מיד נרתם לעזרתי.
אבל אני רוצה שתבין, זה הוא לא מכתב תלונה. זה מכתב שבא להסב את תשומת ליבך. אני רוצה שתשים לב אלי יותר.
אני רוצה שאם קשה לי עם הדיאטה תגיד לי שזה שטויות ולא כמה טעימה הקולה המלאת סוכר הזו, בדיוק כמו שאני אומר לך כל הכבוד שאתה מחזיק בלי סיגריות כבר שבועיים כמעט.
ובקשר לעניין אחר, רציתי להתנצל על זה שאני לפעמים ממש מציק כשמשהו לא נאה לי. שאני לפעמים לא הוגן או מנצל את הכח שלי עליך. זה לא לעניין.. אבל אנחנו אחים אז, אתה לא יכול להאמין באמת שאני יכול לסבול אותך בלי סוף, יאא? (:
רציתי לאחל לך בהצלחה עם זה שהפסקת לעשן, שתהנה בטיול שנתי שלך ובפולין ושכמובן, בראש השנה כשנהיה באילת יהיה אדיר.
יאללה תגיע ל18 שאני והמשיח נשכר אותך באיזה פאב.
אוהב אותך מאד, יותר מכל אחד אחר בעולם. באמת.
סהר, אחיך הגדול D:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: