עובר
עוד לילה,כולו מחשבות
הכאב
והעצב,אלו ההרגשות שבאות
חושבת
רק עלייך,
עלייך איתי,
יודעת
שלעולם לא תהיי....ש-לי!
ימשיכו
לזלוג...הדמעות
לא
מסוגלת את זה יותר,לראות
אותך
עם מישהו אחר,
זה
בודד ומצער...
אבל,זה
לא בשליט-תי
שונאת,את
מה שקורה כאן-אי-תי.
מוכנה
לעקור את הלב
לא
יכולה לסבול יותר ת'כאב
הלוואי
ויכולתי לומר,אותך אני...אוהב
לכל מי שלא הבין (אני דיי בטוחה שכולכם....) זה בת שמדברת אל בת אחרת....ו....ה"אני אוהב" בסוף זה כי היא סובלת מזה שהיא בת והיא רוצה להיות בן,ANYWAY זה לא בהכרח אומר שאני מרגישה ככה אז.... אין לי מה
לומר....לא משנה,תעברו לשיר הבא וזהו.
מה הטעם להתחיל אם זה גם ככה יגמר?
מה הטעם להתחיל אם את אוהבת מישהו אחר?
אם אם נהיה יחד,אחר כך ניפרד
אני מסכימה,זה כלל לא מעודד
אני אוהבת אותך,אבל נראה לי שזו הרגשה מוטעת
כי אני יודעת...שאני לא יכולה לאהוב באמת
בגלל זה אני מנסה כל כך להתרחק
גם אם זה כואב,הרגש חייב להתעתק
אני מסכנת חברות טובה,
והכל,כדי לוותר על אהבה
אני בנאדם עם הגיון לא בריא (._.")
כלומר,לגרום לך לשכוח ממני,כי אני אולי לא באמת אוהבת,זה בכלל קריא?
את אוהבת אותי,ואני אותך...זה מיקרי?
ומה אם הפעם אני אוהבת באמת?
נותנת לאחרים,אליךסתם להתקרב? נותנת לאחרים את מקומי?
ואגלה את זה יותר מדי מאוחר...
ולהביט בך מרחוק,זה הדבר היחיד שיהיה מותר
את השיר הנ''ל (הנמצא למעלה) כתבתי בשיעור מדעים והמשכתי בזמן שהיה לנו סוג של שיעור חופשי,לא זוכרת במקום איזה שיעור,אה כן! מתמטיקה,בכל מיקרה אני רק רוצה שתגידו לי את דעתכם,ושוב....זה לא אומר שאני באמת מרגישה ככה -_- פשוט...אני דיי חושבת שלסביות זה מגניב לאחרונה .
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
