גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

מה עשיתי בעשור הקודם, לא לפי הסדר:

פתחתי בלוג.

סיימתי יסודי.

סיימתי חטיבה.

חברה ממש טובה בגדה בי עם דאז חבר שלי.

סיימתי תיכון.

התגייסתי.

השתחררתי.

עשיתי קבע.

עשיתי סקס.

עשיתי אהבה.

למדתי מה זה טיזינג.

התחלתי לשתות בירות (גולדסטאר, ווינשטפן, לף בראון, פאולנר, גינס).

קיבלתי קוליטיס כיבית.

קיבלתי מחזור.

הבנתי שגברים הם הידידים הכי טובים.

ידיד שלי נרצח.

עזרתי לבגוד.

הצטלמתי לפרסומת.

הצטלמתי לבוק.

צילמתי.

התאהבתי בארץ.

התאהבתי בסושי.

התאהבתי בתל אביב.

התאהבתי בשלוות הקיבוץ.

התאהבתי בים.

התאהבתי בפאפא רואצ', מאיר אריאל, כוורת, מוניקה סקס, לינקין פארק, משינה, היהודים, יציאת חירום, פאראמור, גרין דיי, עופר ניסים, כנסיית השכל, מוש בן ארי, ועוד כמה שאני לא זוכרת.

התאהבתי.

כן, תתפלאו, אבל סירבתי לסמים.

התמכרתי לדברים אחרים.

נשבר לי הלב רק פעמיים.

ויתרתי על אנשים.

הכרתי המון אנשים נהדרים.

החלטתי איך בעלי יראה ומה הוא יעשה בחייו.

עשיתי בגרות.

יריתי בM16 מקוצר, כי אני קומפקטית, ובארוך לא הגעתי עם היד למדפסים.

טסתי לאילת.

טסתי לחו"ל.

שטתי לחו"ל.

למדתי משחק.

רקדתי.

פיתוח קול.

התחלתי ללכת על עקבים.

נהגתי, ללא רשיון נהיגה.

עבדתי במקדונלד'ס.

ובבייביסיטר.

התנשקתי.

גזרתי חולצות.

הייתי טום בוי.

ועברו 10 שנים, זה חתיכת זמן.

ומה יקרה ב10 שנים ההבאות?

עכשיו זה 10 שנים, שאני צריכה לבנות בהן את העתיד שלי.

אצטרך ללמוד - והרבה.

גם על החיים.