לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 36



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

2/2010

ממתקים.


למרות שהוא היה שיכור, ואפילו אגיד - דווקא בגלל שהוא היה שיכור.

כשדיברתי עם הבן של הפולניה, הוא סוף סוף אמר מה שהוא חושב.

והוא אפילו אמר "לא בזין שלי" וזה לא שמעתי אותו מעולם אומר, ואני מכירה אותו כמעט עשור.(רואים שאני גידלתי אותו.)

הוא אמר לי, (ואני מודעת לעובדה שאין ברצונו לסכסך, הוא פשוט רואה את הדברים מבחוץ.) שמה לעזאזל אני עושה איתם?!

המחשבה הזאת רצה לי בראש כבר הרבה זמן, וצוברת עוד שכבות כבדות, כמו כדור שלג מתגלגל.

כל פעם כשאני חוזרת מאיפהשהו, אני מדברת איתו ומספרת לו על כמה זה עיצבן אותי, ומה הוא אמר, ומה זה עשה, והיה מעפן, ותמיד יכול להיות יותר טוב.

ואני לא מזלזלת במה שיש לי, חס וחלילה! אבל כשאת טועמת עוגה עם קצפת ואז אומרים לך תאכלי פיתה עם שוקולד, בלי להתחשב בערך הקלורי, אז תגידי להם "זין.אני רוצה עוגה עם קצפת".

וזה לא שחסר לי עוגות עם קצפת, פשוט תמיד העדפתי פיתה עם שוקולד, כי זה היה לי יותר נוח, היינו באותו מקום, באותו זמן, באותו ראש.

אבל אז הרגשתי, ואני עדיין מרגישה, שהפיתה עם השוקולד, לוקחת אותי כמובן מאליו, כאילו שאני תמיד יאכל אותה, למרות שיהיו לי הרבה עוגות עם קצפת, אני אעדיף אותה.

את האמת? לאט לאט, טוב, זה לא היה כזה לאט, אבל פזלתי הרבה לעוגות עם הקצפת, ומשכתי איתי את הבן של הפולניה, זה התחיל מזה שה"טיפה" נהיה ידיד טוב, ויצאתי איתו ועם החבר'ה המובחרים שלו כמה פעמים, ואני באמת אוהבת אותם.

אבל..קרה מקרה שבו ה"טיפה" ואני כמעט ונסחפנו כשהיינו שיכורים, אבל עצרתי את זה, מבחינתי, ומבחינתו זה דיי עבר את נקודת האל חזור, ולכן עשינו שיחת יחסינו לאן, ונפרדו דרכינו באהדה רבה, ובהודעה של פעם בשבועיים כשהוא והמובחרים חוזרים מצה"ל, אם יש שת"פ לאיזו יציאה, בדר"כ זה לא קורה.

בכל אופן, כשאני והבן של הפולניה חברנו לעוגות קצפת אחרות שנקראות "ציקציק" ו"השכן של הסטלן", היה אדיר.

כי אני והבן של הפולניה, אוהבים לעשות פאן פאן פאן, ואנחנו משתגעים בטירוף במסיבות, ואפילו איזה צלם אחד קורא לי "קופצת במטאל" כי הוא לא הצליח לצלם אותי בגלל שכל הזמן הייתי בתנועה.

והפיתה עם שוקולד לא כאלה, הם צברו אופי של זקנות, והמועדף עליהם תמיד יהיה לשתות או לאכול או לשתות ולאכול.

ולפעמים כשהם קצת נמרחים בקצפת החשק למשהו יותר פרוע, תמיד משהו כושל.

ולכן, כש"ציקציק" שאל אותי אם זה בטוח, אמרתי לו שכלום לא בטוח עד שאני נכנסת לאוטו, איזה..כלום לא בטוח עד שאני לא עומדת בתור לכניסה.

 

בכל מקרה, הבן של הפולניה, צודק.והוא יודע טוב מאוד שאם היה לי..אז כבר ממזמן..אבל אין.והוא גם יודע טוב מאוד מה טוב בשבילי.ואם הוא אמר, אז כנראה שיש משהו, ואין לו שום כוונה להגיד את זה סתם.

ובתכל'ס יש לי מלא עוגות עם קצפת!

יש לי שבוע לחשוב טוב על הנושא הנ"ל, בין הטריגונומטריה למלחמה הקרה ולמזיגת בירה, אם עדיין בא לי פיתה עם שוקולד כל סופ"ש.

כי רזיתי, ומותר לי עוגה עם קצפת.

 

 

לא הבנתם כלום? לא נורא.קקי קורה.לילה טוב.

 

נכתב על ידי , 7/2/2010 01:31  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לירי. ב-10/2/2010 00:49




85,134
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)