הייתי בת 17 וחצי, ואתה היית כמעט בן 19..לפני גיוס.
היית האהבה הראשונה שלי, האמיתית.
אהבתי אותך כל כך, היית הראשון משלושת אלה שהסכמתי להניח את הלב שלי על השולחן ואמרתי לך שאתה מוזמן לעשות בו כל העולה על רוחך.
כתבתי לך, עליך, הרבה דברים, הכל נמשך כמעט שנה, ואני עד היום זוכרת את הריח של הבולגרי בלאק שלך.
השיר שלנו היה "הזמנה לחתונה", היית צלם, ואז התחלת לייחצן מסיבות.
נפרדנו כי התגייסת, אמרת לי שאתה לא יכול להחזיק חברה בצבא.
לוחמים יכולים, ואתה, כולה חובש מרפאה באיזה בסיס נידח של חיל אוויר, אתה לא יכול?
והיינו און אנד אוף, עד שהתבגרתי והחלטתי לשים לזה סוף.
כאב לי, אבל הרגשתי מנוצלת מידיי בשביל להשאר איתך.
היתה לך אחרי חברה, וישר סיפרת לי.איזו ילדונת שרק רצתה לנצל אותך.
התחלתי לאט לאט לשכוח הכל. איך אתה נראה, את הקול שלך.
וזיכרונות, על סיטואציות ודברים שעברנו.
רציתי לפעמים לחזור, שתגיד לי שאתה מתחרט ואני אקבל אותך בזרועות פתוחות.ואדע שהכל עכשיו בסדר.
היו לי פה ושם כל מיני, אבל לקח זמן עד שמצאתי את הבא אחריך.
וכשהוא הגיע, בדיוק ניסית לחזור לי לחיים, אז אמרתי לך שיש לי מישהו, ואפילו שלחתי לך תמונה שלנו. ורשמתי לך "תכיר, זה יוני, החבר הלוחם שלי".
התחלתי להבין שאני אוהבת לוחמים. שהם גברים יותר.
שכחתי אותך. מידיי פעם דאגת להזכיר לי. ותמיד דחיתי אותך. גם תמיד באת בזמן שהייתי עם מישהו חזק בקשר.
יכול להיות שאם היית חוזר בתקופה רגועה, אז אולי הייתי משנה את דעתי.
בכל מקרה, פעם רבנו, ואמרת לי "לכי תזדייני", ועניתי לך ש"סבבה, ולא איתך, כי יש לך זין קטן".
ובאמת יש לך זין קטן. וניתקתי.
לפעמים גם סתם אמרתי לך שיש לי חבר, רק בשביל שתעזוב אותי.
ויום אחד גם שלחתי לך אס אמ אס שנפרדנו, כשהייתי שיכורה, לא יודעת מה חשבתי לעצמי, אבל בבוקר הצטערתי על זה מאוד.
פגשתי אותך היום. אחרי שנתיים ומשהו. השמנת קצת, ואתה כבר לא אותו דבר.
נשארת אותו פלצן שהיית, וניסית להזכיר לי כל מיני דברים שעשיתי עליהם דליט ממזמן.
שיחקת באייפון שלך וחשבת שאני אגיד לך "וואו" ואתעמק בפלצנות שלך. אבל זה לא קרה.
סיפרתי לך דברים עליי, והבנת שאתה באמת לא מכיר אותי כבר, שהשתנתי, אני לא אותה אחת.
שמעת שאני מחפשת עכשיו רק לוחמים קיבוצניקים ואשכנזים.
יש לי סנדלי שורש אדומות וחולצות גזורות. אני חזק כרגע בישראלי וביטלס, ואני יוצאת למסיבות קיבוץ.
אני לא זאת שהיית מכניס חינם לסילבר, זאת שהייתה רוקדת לצלילי האוס ואלקטרו.
אני לא זאת שאהבה אותך כל כך, עברתי צה"ל, השתנתי.
ישבנו היום בבית קפה, וסיפרת לי על הדירה שמחכה לך בבאר שבע, שתגור בה עם שותפים כשתלמד מדעי המחשב בבן גוריון.
הודת שאתה פלצן ולפעמים אתה נגעל מעצמך, סיפרת לי שזרקת כמה בנות בגלל שהן סקס רע, וצחקתי כל כך בתוכי, כי פאקינג תסתכל על עצמך! אתה טוב רק לבתולות.
שתית פרישייק ואני אכלתי רביולי, הייתי רעבה.
לא נתתי לך לשלם עליי, כי ידעתי שבסוף תדרוש משהו, ואני לא אסכים.
ליווית אותי עד הבית, וחיבקת אותי. אמרת שנהייתי אישה וסקסית.אמרת ש:"הייתי דופק לך עכשיו נשיקה" לקחתי צעד אחורה ואמרתי לך "אבל אתה לא..".
ועכשיו קוראת פוסטים מאז ונזכרת איך אהבתי אותך כל כך....פעם, אבל בעצם, זאת כבר לא אני.