רציתי לוותר ממזמן.
מהרגע שהוא אמר לי שהוא רוצה לבחון מישהי אחרת.
אני לא מהבחורות האלה שמשאירים אותן בהולד.
אבל זה היה הולד קצר, כי היא החליטה שהיא חוזרת לחבר שלה, באותה השיחה שהוא אמר לי את זה..
רציתי להגיד לו "בוא נחתוך".
אבל הוא הקדים אותי, אז חשבתי שאולי זה אומר משהו, ושכדאי לנסות.
ניסיתי, ונסעתי אליו.
ומהניסיון הקודם לא חשפתי את הרגשות שלי.
הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי שהוא אוהב אותי.
שתקתי לשניה, ואמרתי לו שגם אני אוהבת אותו.
ואפילו שהוא נחר כל הלילה, ישנו מחובקים והיה לי כיף, לדעת שמישהו, חוץ ממני, אוהב אותי.
והמשכנו לדבר שעות בטלפון, אפילו בכיתי לו.בגלל הסרט "עיר של מלאכים" שהיה ממש מרגש.
ובימים שאחרי זה הרגשתי שמשהו קרה, שהוא לא איתי.
והוא אמר לי שזה בגלל שהוא עסוק.
בסדר, אני יודעת איך זה לחזור מרגילה ויש מפולת של עבודה ואין זמן לכלום, גם אני הייתי חיילת.הבנתי.
והוא גם ממש רצה שאני אכתוב את הפוסט הקודם, עליו.
כי הוא רצה לדעת מה אני מרגישה.
ואתמול, אחרי שאני מדליקה לנו נרות בחדר, הוא אומר לי שזה לא זה.
זה קצת נשמע כמו מילים של בחורה, אבל זה מה שהוא אמר:"תותי..זה מרגיש לי לא זה, אני לא רוצה לפגוע בך, ואני כן מרגיש משהו, אבל אני לא יודע מה, האינטואיציה שלי לא טובה לגבי זה, הכל בסדר בך, את מדהימה, זה לא את, אני לא..אני לא יודע למה, פשוט לא יודע..זה לא מרגיש לי נכון."
באותו רגע רציתי שהוא ילך.אבל הוא גר ממש רחוק.אפילו עברה בי המחשבה לזרוק אותו שישן עם החתולים במקלט.או פשוט לקום וללכת.בסוף לא עשיתי כלום, דיברתי עם ידידים שלי, סיפרתי להם, וזהו.כיביתי את נרות, נשפכה עליי השעווה, והתחלתי להתארגן לשינה.שכבתי עם הגב אליו וניסיתי להרדם, לא באמת יכולתי.והוא גם אמר שזה לא פייר שאני מתעלמת ממנו.
אז אני אגיד לך מה לא פייר..
לא פייר לדבר עם מישהי כ"כ הרבה זמן.
לא פייר לתת למישהי לוותר על גברים אחרים בשבילך.
לא פייר להזמין מישהי אליך הביתה.
לא פייר לגרום למישהי לחשוב שאתה רוצה אותה.
לא פייר לגרום למישהי לחשוב שאתה אוהב אותה.
לא פייר לבוא למישהי הביתה, לעשות איתה שופינג שתרגיש טוב עם עצמה, ואז להגיד לה שאתה לא רוצה אותה.
זה לא פייר.
ואחרי כל הלא פייר הזה, עדיין ישנו מחובקים, ועדיין התנשקנו, וקמנו בבוקר ושתינו ביחד נס קפה, והוא הפשיט אותי, והלביש אותי, וסידרנו את המיטה, והלכנו יד ביד לתחנת אוטובוס, והוא שאל אם אני אתעלם ממנו מעכשיו, ואם זה מה שאני רוצה, הוא מכבד את זה.קצת כואב לי.אבל זה יעבור מתישהו.
ואני לא מהבחורות האלה שיסננו, או יעשו פרצופים, או לא ידברו.
את האמת? זה לא התחיל נקי..והוא יודע את זה.וזה גם טס..הקשר הזה, לא נתנו לזה זמן ולא לקחנו באיזי, פשוט עפנו על זה בכל הכוח.
גם לי בהתחלה זה לא הרגיש נכון, והיו כמה דברים שליליים בו שהעדפתי להבליג עליהם, כי אני מהבררניות מאוד, ובגלל זה אין לי חבר כבר הרבה זמן.
כי אני מאמינה שמגיע לי טוב, ועד שהטוב הזה לא יגיע, אני לא מתפשרת.ופה העדפתי לתת צ'אנס.להשאיר בצד את הפחות טוב ולהתמקד בטוב.
רווקה שוב.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
