גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

מכירים שאתם מגיעים למקום עבודה חדש, מתאהבים בו, ואז קולטים שעוד מעט כל הגן עדן הזה נגמר ואתם חוזרים לעבודה שחורה, בגלל שהייתם רק מחליפים?

מכירות שראיתן מישהו עם חיוך מהמם ועיניים כל כך יפות, ואתן חושבות "אין, זהו, מחר, אני אדבר איתו, אני אגיד לו.." ואז מגיע מחר ופתאום אתן קולטות שחשבתן לא נכון, כי זה לא שאין לכן אומץ, פשוט..לא מתאים כזה?

מכירים שקלאצ', צריך לשרוף אותו?

אני עובדת במשרד עו"ד, מחליפה מישהי בחופשת לידה, מצאו לה מחליפה אחרת עם תואר, ועד שהיא תגיע, אני שם. זה בדיוק שבוע. אבל העבודה כל כך שטותית, הכסף מצוין, האנשים מקסימים, הבן של הבוס חתיך בטירוף, רוב הזמן אני עושה כלום בפייסבוק. וכיף לי, אוף, כיף לי. וזה עומד להגמר ממש עוד יומיים, ואז אני אחזור לתדלק כדי לסיים את המועדפת. וזה מעצבן, כי דיי כבר, המועדפת הזאת תקועה לי כמו זין ב..! (סיטואציה רעה ביותר שעולה לכם בראש).

והבן של הבוס, הוא מהמם. אבל יש לו בעיה. הוא לא מסתכל לי בעיניים, הוא מדבר איתי, ולא מסתכל לי בעיניים, בדיוק לכמה שניות, ואז המבט שלו נודד לצד וכשהוא מסיים להגיד את מה שיש לו הוא מחזיר אליי. אה, ויש לו קרחת. אבל יש לו שפתיים עבות וחיוך לבנבן ויפה. אולי הוא הומו בכלל? יש הרבה גברים שהם גבריים כאלה אבל הם בכלל בקטע של גברים. ואתמול אמרתי שהיום הוא יעבור לידי ואני אגיד לו שכיף לי להסתכל עליו. והיום הוא עבר לידי ורק חייכתי ולא אמרתי כלום. כי פתאום זה היה נראה לי לא מתאים. הבן של הבוס! ואז מה אם אני עוד יומיים עוזבת? ואם הוא הומו? טוב, מחר..

קלאצ' ונעלי עקב לא הולכים ביחד. שנאת חיי הקלאצ' הזה. דרך אגב, עברתי תיאוריה. רביעית. סוף כל סוף. אחרי שנתיים חופש מתמרורים וחוקי תנועה, החלטתי שזהו. בכל הכוח. וגיליתי שכשאני באמת ארצה משהו, אני אשיג אותו גם אם זה יהיה הכי קשה. תמיד ידעתי את זה, אני תמיד מחזקת את דבריי ביני לביני.

אני ושוג התרחקנו, מאוד. הבנתי שדיי, כלום לא יצא לי מזה. ואת האמת שאני לא יודעת מה מצאתי בו חוץ מזה שהוא נשמה טובה.

הלסבית המטומטמת ראתה אותי באמצע ההוביט וניסתה לריב איתי. היא אמרה לי "תגידי, מה השמועות האלה.." אמרתי לה שזאת לא אני הלכתי להגיד שלום לחבר'ה, והיא בא אלי בצורה יותר תוקפנית ואמרה לי "תגידי מה זה השמועות האלה אה? מה נראה לך? שאין לי חיים?" אז אמרתי לה בהכי רגוע "זאת לא אני אמרתי זה, תחשבי מה שאת רוצה, את גם ככה לא מעניינת אותי." והלכתי. והיא ניסתה לתפוס לי את היד וצעקה מאחורי "בואי בואי למה את הולכת?" באמת, שיום אחרי זה הצטערתי על זה שלא אמרתי לה ככה לפני כולם את מה שאני חושבת עליה. אבל בשביל מה, בעצם, היא כל כך מניפולטיבית שהיא היתה עושה את הכל בשביל להוציא אותי אשמה. ויותר מזה, היא גם ככה לא מעניינת. אז בשביל מה?