גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

ישבנו באוטו והוא הסתכל עליי עם עיניים פצוצות ועייפות והתחיל לצייץ את ה"את מקסימה, שלא תביני לא נכון, פשוט אני נמצא כרגע בתקופה..."

הפסקתי אותו.

לא סיפרתי לאף אחד על הבאנגים שלו באמצע הלילה.

לא סיפרתי לאף אחד שבכיתי כשהוא השאיר אותי בבית ביום שישי ויצא עם חברים שלו.

לא סיפרתי לאף אחד שהוא נוהג ומעשן תוך כדי.

לא סיפרתי לאף אחד שהוא לא חושב על ללמוד.

לא סיפרתי לאף אחד שהוא חושב שלא טוב כאן.

לא סיפרתי לאף אחד שהוא לא מתכוון לעזוב את העבודה שלו, ולמצוא משהו שיפתח אותו באמת.

לא סיפרתי לאף אחד שהכיוון היחיד שלו בחיים זה הדילר הקרוב לביתו, והשאיפות שלו בחיים הם בעצם מג'ויינט.

לא סיפרתי לאף אחד שאני מרגישה צורך לקחת אותו כפרוייקט.

לא סיפרתי לאף אחד שבהופעה שהיינו ושרתי וידעתי את כל המילים, ורקדתי, הוא פשוט ישב שם כמו אידיוט רוב הזמן ואפילו לא ניסה להראות שהוא נהנה.

לא סיפרתי לאף אחד שהוא אמר לי ש"קפצתי" על אמא של נדב.

לא סיפרתי לאף אחד שפעם שלישית הוא הבריז לי.

לא סיפרתי לאף אחד שהמחמאה היחידה שקיבלתי ממנו היא על זה שהוא ראה שאני מעשנת את הסוף-סוף של הגו'יינט.

לא סיפרתי לאף אחד שכשהוא שלח לי "מה קורה?" שלוש דקות אחרי שעשיתי תאונה (מישהי, כמה מפתיע, נכנסה בי מאחור ושברה ת'אמאמא של הטאמבון), סיפרתי לו והוא רק המשיך לסמס לי, במקום שיתקשר, כמו שכל בן אנוש נורמלי היה עושה.

לא סיפרתי לאף אחד שיש לו זין ממוצע מינוס ועקום, ואם בגיל כזה הוא ככה, אז מה יהיה עוד כמה שנים?

לא סיפרתי לאף אחד שאמא שלו היא הפולניה הכי קרה שפגשתי אי פעם יותר מרונית שתחיה, אמא של נח, שהיא תוצרת משובחת של פולניה.

לא סיפרתי לאף אחד כלום, כי חשבתי שזה לא כזה נורא, ניסיתי לזרום, אבל זה בעצם הדברים שהכי הפריעו לי.

"שרון, אני יודעת. טיפשה אני לא. לא יודעת באיזה שלב בחיים שלך נתקעת, אבל אתה תקוע. רציתי לדבר איתך על זה כבר ביום ראשון, אבל משכתי כי חשבתי, משכתי כי השפיעו עליי לחשוב שאתה תנסה להשתנות, תנסה להדביק את הקצב שלי. אז באתי אליך, ודיברתי איתך על פיתוח וההתקדמות עם החיים שלך, במקום לדבר איתך על מה שאני באמת חושבת. אז כן, אני רואה שאתה אבוד, וגם אני הייתי בתקופה הזאת. ממש לא מזמן, לפני לושה חודשים, סיפרתי לך, תקופה של התשה עצמית, של חוסר שינה, של ניתוק מהמציאות, אמנם אני קראתי ספרים בשביל להתנתק ולא עישנתי את עצמי לדעת, אבל גם אני הייתי שם. זה רע. ואם אתה לא מצליח לצאת משם לבד, אז תדבר איתי, עם ההורים שלך, עם מישהו, לך לפסיכולוג, זה לא נורא. אפילו פסיכולוגים הולכים לפסיכולוג. יהיה טוב בסוף אתה תראה."

"כן באדמה."

"שלא תחשוב על זה אפילו. תחשוב מה אתה משאיר מאחוריך. ואם אתה חושב שההורים שלך או החברה לא תקבל אותך כמו שאתה, אז אתה טועה. כי בסוף מתרגלים. זה כמו ילדים הומואים שיוצאים מהארון להורים הכי פרימיטיבים בעולם שבטוחים שזאת מחלה, אז מה הם עושים? בהתחלה נבהלים ואז מקבלים אותם. כי הם בכל זאת הילדים שלהם. אז גם אותך יקבלו. ואם קשה לא לחשוב, בטח שוויד לא מה שיגרום לך להגיע להארות שאתה באמת צריך להגיע, או לפחות למצוא להם את הפיתרון המתאים. ואם אתה לא מרגיש שאתה יכול להתנתק באמת כי הסביבה שלך חונקת אותך. אז יש לך מספיק כסף אמרת לקחת מטוס וללכת לשבוע לבד לאיזה נופש במדינה אחרת. או אפילו לאזור כלשהו במדינה. לשכוח מהכל ומכולם ולהתרכז אך ורק בעצמך. ולפתור עם עצמך את כל הבעיות שיש לך. כי אתה הכי אבוד, ובתהום ובתחתית. וגם אני הייתי שם, ואני לא שופטת אותך, אבל בשורה התחתונה, רק אתה תלוי בעצמך, ורק אתה יכול להוציא את עצמך משם. מי שאמר שעולם ורוד רואים רק דרך עיניים אדומות, וכנראה שזה השפיע עליך באיזה מקום, הוא שקרן. כי כשאתה מעשן לרוב אתה נהיה אנטיפט, ומתכנס בתוך עצמך. וזה לא רק אתה. רוב בני האדם כאלה. ולתובנות מגיעים רק שאנחנו מפוקסים ולא כשאנחנו מסטולים. ולפתור את כל הבעיות שלך תוכל רק שתהיה בפוקוס. ולהתאבד זה לא פיתרון. כי מי שעושה את זה הוא פחדן שלא יכול להתמודד עם הבעיות שלו. שבורח מצרות כאילו אם הוא יזרוק את הגוף שלו לתוך קבר והנשמה שלו תעבור לגוף אחר, אז שם לא יהיו לה בעיות בכלל. צריך להתמודד עם דברים בחיים. אז תקום ותעשה. תבקש עזרה. תדבר איתי, אני מוכנה לעזור. גם אם זה יהיה מחר, מחרתיים ובעוד חודשיים, אם אתה צריך, תתקשר. אני פה. בסדר?"

"בסדר."

"אני זזה".

"סליחה שהרסתי לך את הסילבסטר".

"אל תרגיש ככה, לא הרסת כלום".

"טוב."

"אז ביי, ולילה טוב."

"לילה טוב."

יצאתי מהאוטו, אני, עם העקבים, הגרביונים השחורים-שקופים, שמלת המיני הצמודה שלי, עננת הריח המתוק של "MISS DIOR", האודם והאייליינר.

הוצאתי בנונשלנטיות את המפתחות של האוטו מהתיק, ולא הבחנתי בו. כאילו כל החצי שעה שעברה, נשארה בתוך האוטו המשפחתי המפואר שלו. נכנסתי למיני הקטנה והיפה שלי, התנעתי..

והלכתי לבלות את המשך הערב עם אנשים שבאמת שווים אותי.