הם כל כך הרבה.
עזבתי את האפליקציה עם שלל מכובד.
ומרוב שהוא מכובד, אני כבר לא זוכרת מי זה מי ומה הוא עושה!
עשיתי פנקס כמו בסרט שראיתי: שם, טלפון, מקצוע, מה למד או מה לומד, מקום מגורים.
נשבעת!
נפגשתי עם עופרי.
שיער חלק, קצוץ, השיערות מקדימה קצת נשרו לו על הגבות ונתקעו שם, אבל בסדר..זה גיל 30. אה כן, הוא בן שלושים. אבל עם תואר ועבודה מסודרת. יש לו עיניים ירוקות-כחולות גדולות, ושפתיים בשרניות, עם פס כזה בשפה התחתונה. אף מושלם וקטן. גוף מוצק בקטע טוב. אבל מה קורה עם גברים שלא יודעים איך להתלבש! זה משהו שנצטרך לעבוד עליו. אבל הוא מקסים. הוא הקסים אותי לגמרי. היה בא לי לנשק אותו מהרגע שראיתי אותו. יש לו עיניים טובות וסקס אפיל בכמויות. והוא גם לא בן אדם של להתכתב עכשיו, אם הוא רוצה משהו הוא מתקשר. הוא גם לא בן אדם של פייסבוק. אין לי אותו בפייסבוק. לפני שיצאתי מהאפליקציה רשמתי לו את הטלפון שלי, אמרתי לו שבא לי לדבר איתו - אבל לא פה. מחקתי את האפליקציה, והוא התחבר אליי. הודעה אחת בוואטסאפ, ומאז רק טלפונים. וזה כיף, הוא לא ילד. אם כבר הוא זה שיוביל אותי וידחף אותי להצליח, לא אני אותו (כמו בכל הקשרים הקודמים שלי). פעם אחת הוא התקשר אליי ב7:00 בבוקר שאני עם עין אחת פקוחה וקפה ביד, מתחילה להזכר איך קוראים לי ואיזה יום היום. והסתכלתי על הצג ואמרתי שהוא גאד דאמט חולה נפש שהוא מתקשר אליי עכשיו. אבל מצד שני, הוא פשוט רצה לדבר. הוא לא משחק משחקים. הוא שלח לי SMS שהוא נהנה, ושהוא מחכה לראות אותי שוב. וזה מה שאף אחד אחר לא עשה, גם אם הוא ממש רצה. ואני יודעת שהם רצו כי הם חתרו לפגישה שניה. בשביל לא להראות התלהבות. ואת האמת? אני התלהבתי יותר מזה שהוא אמר לי שהוא רוצה לראות אותי שוב. כי גם אני רציתי לראות אותו. ולא היה בא לי ללכת. ומלא זמן לא הרגשתי ככה. והוא מנשק מדהים. וזהו.