גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

מה שהתחיל כמשהו לא רציני בכלל עם אופק מאוד לא ברור פתאום מתחיל להתבהר.

אני לא יודעת אם זה בגלל ההתעלמות וחוסר ההתלהבות שהוא קיבל ממני שגרמו לו להעריך.

בקשר הזה החלטתי שאני מטפטפת קצת-קצת. ולא נותנת הכל בבת אחת.

וגם כשהייתי בטוחה שזה לא יקרה, ושזה סתם..ושהוא פה בשביל לעשות לי טוב לאגו, אז פתאום קרו דברים.

קודם כל זה קשה, לתת טיפה-טיפה ולא ישר לעטוף. לנסות להבין ולא להתאכזב, לדבר הרבה לחבק קצת, לעשות סקס בתנאים שלי, למרות שהתנאים שלו גם סבבה.

הכל התחיל במן תן-וקבל. אתה פה, אני פה. מחר יכול להיות שלא אהיה. אני לא מתאכזבת שאנחנו לא נפגשים, לך תהנה, יש לי חברים משלי. שבועיים לא התראינו? בסדר, אני יודעת שעשית ביד. אני אפילו לא אשאל אם היו לך אחרות.

הכל הכל היה ככה. מלא רגעים שאמרתי לעצמי להחזיק את עצמי חזק ולא ליפול לתוך זה. ואף פעם אף פעם אף פעם לא התנהגתי ככה. תמיד עטפתי, ונתתי, וחיבקתי, וקניתי ולא נתתי להם לשלם עליי ובסוף התאכזבתי. ופה לא ציפיתי לכלום. לא הוצאתי את הארנק ולא נסעתי אליו אם הוא קודם לא בא אליי, ולא יצרתי מגע אם הוא לא יצר, ולא ציפיתי לכלום, לא חשבתי 5 צעדים קדימה, ונתתי לו להפתיע אותי כל פעם מחדש, ויש ימים, שלא דיברנו כל היום. ופתאום בערב הוא התקשר. נתתי לו את המרחב שלו ואת הזמן שלו, וגם כשיצאנו לבאר שכל החברות של האקסית שלו היו שם, לא היה חשוב לי לסמן טריטוריה ולהתעלק עליו ו"להראות להן מה זה". זין. דווקא התרחקתי. שהיא לא תפגע, שלא יגידו לה כלום, ובעיקר לא להביך אותו. כי היא בסך הכל הייתה ממש טובה. 

עמדנו מול המראה אצלו בדירה, ואני כזאת קטנה, רזה ושחומה, עם עיניי שקד חומות והוא גבוה, רחב ומשורטט עם העיניים הירוקות שלו והשפתיים העבות, והסתכלתי עלינו לרגע ונזכרתי שכשהוא עבר לידי במסיבה פשוט הסתכלתי עליו ושלפתי אותו. וחשבתי שבפורים הבא אני רוצה שעדיין נהיה ביחד. והתחלתי לדבר איתו, ואתמול הוא אמר לי שזה הוריד לו את האגו בבת אחת. כי הוא לא רגיל שמישהי ממש מתחילה איתו, תמיד הוא מתחיל איתן. ואמרתי לו שאני רגילה לגם לגם, וזה היה עדיף, כי אז לא היינו יושבים עכשיו באר-קפה ואוכלים ארוחת בוקר, אני עם לחמניות כשרות, והוא לא. ואני לא יודעת איפה היינו עכשיו, אבל כנראה שהייתי חוזרת הביתה עם תחושת פיספוס. שראיתי ולא עשיתי כלום, ונפטרתי מהשיטחיות הזאת של אני-אעשה-לו-עיניים-והוא-יבוא כבר בגיל 19, ואני מבסוטה על זה בכל רגע.

ופתאום הבנתי שיש דברים שלא הולכים לפי הספר בהכרויות, וזה פאקינג בסדר!

ועם כמה שהוא הצטייר בהתחלה כילד, אז שתדעו שהוא גבר-גבר. הוא מוכיח את זה כל פעם מחדש, אני פשוט נותנת לו את החופש שלו.

ואני מאושרת.