גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אז מה עשיתי כל החופש? את גיא בעיקר. אבל את זה אני לא יכולה להגיד לאנשים.

יצאנו, אכלנו, צחקנו ובכיתי. סיפרתי לו על אור ובכיתי. הרגשתי שזה הפריע לו, ואני בכלל הופתעתי למה בכיתי, כי לא כואב לי על אור. והתחלתי להאמין שדברים ששייכים לי יחזרו אליי, ולא משנה אם זה חפץ או בן אדם. הוא סיפר לי על האקסית שלו שהשפיעה עליו קשות. כל כך קשות שהוא לא מביע רגשות. כי ברגע שהוא הביע, היא סימנה עליו וי ועברה הלאה. ועוד רצתה לגרום לו לקנא. שזה שיא השפלות שיש בבן אדם. כמובן שלא אמרתי לו את זה.

היינו יותר מדיי ביחד, עוד מסופ"ש לפני ערב חג ראשון. ופתאום שמתי לב שממש השתניתי. אם פעם הייתי מסוגלת להיתקע וכמה שיותר אז יותר טוב. עכשיו לא. הרגיש לי חנוק מידיי. אני לא אגיד שברחתי ממנו אתמול, אבל רציתי כבר ללכת. להיות בפינה שלי. ואני חושבת שזה טוב שאני מכניסה את זה לפרופורציות. וזה טוב שאני לא טסה על זה. וזה הכי הכי הכי טוב, שאני יודעת בוודאות שאני לא מאוהבת. עדיין. למרות שהוא הכי שווה את זה נכון לעכשיו. ואנחנו מסתדרים ממש טוב. 

מפריע לי, שהוא לא סיפר לאמא שלו כלום עדיין, או שאולי זה מוקדם מדיי? אנחנו יוצאים מאז פורים. ונכון, בהתחלה זה לא היה משהו מבטיח, אבל פתאום זה כן. והוא עדיין לא סיפר כלום. וחברים שלו כן יודעים, אבל רק הטובים. לא כולם. ומפריע לי, שאיכשהו האקסית שלו נכנסת לנו בכמעט כל שיחה. תעבור הלאה. עבר מלא זמן מאז + חברה אחרת, ואחרי שתיהן - אני. אני יודעת שנשארו לו צלקות. אבל דיי. אני לא רוצה לשמוע עליה. הוא שאל אותי עם כמה גברים הייתי, ואמרתי לו שאני לא חושבת שזה משנה. 

ובאמת. מה זה משנה לכם יא חבורה של גברים פרימיטיבים כמה גברים נכנסו לנו לכוס? גם נשים לא אמורות לשאול. אין לכם איידס? יופי. מה זה משנה מה היה לפניך? אומרים שגבר מחפש אישה שתהיה שפית במטבח, זונה במיטה וליידי בחוץ עם חברים ומשפחה. ואם היא כזאת. מה אכפת לכם מה היה לפניכם? אני חושבת שמה שבאמת גברים מחפשים זה חצי בתולה, אחת שהייתה עם שניים שלושה גברים, בשביל שיגידו לעצמם שיש לה ניסיון, וגם בשביל להגיד לחבר'ה שהיא לא הייתה עם הרבה. אבל הם? יזיינו את כל העולם! עם דגש על העולם. וזה בסדר. גברים. אבל בתור אישה? אסור. את צריכה להיות מריה הקדושה. מראש אני לא מספרת, וגם אמרתי לו שג'נטלמן לא שואל את האישה שלו שאלות כאלה. 

אה כן, וישבנו בבר של המושב שלו, ודיברנו עם הברמן, שבמקרה טייל איתי במרכז אמריקה, ואני מתה עליו(!!!) וגיא סיפר לו על זה שעוד שנה וחצי הוא מתכנן לטוס לדרום ומרכז אמריקה, והרגשתי כאב לב קטן. אבל באמת קטן. שיטוס, שיראה עולם. טוב לי. ואם זה זה אז זה זה. ואם לא, אז אני אמצא משהו אחר לא פחות טוב ממנו. ואמא שלי חופרת לי על זה שהיא רוצה לראות אותו. והוא בכלל מפחד מ"מבחן אמא", ויותר מזה, אני מפחדת אם הם יגלו שיש לו שרוול של פיות, פטריות ושפריריות על היד. אה, ושהוא אתאיסט. ושלא אכפת לי מזה באמת.

אני לא חושבת שאמונה צריך להוכיח, מספיק להיות בן אדם טוב. זה סוג של אמונה. לא לפגוע באנשים אחרים. לא לאכזב אנשים אחרים. לשים כיפה על הראש או להניח תפילין כל יום לא עושה אנשים לטובים יותר. כמו שלהיות שהידים לא עושה אנשים טובים יותר, וכמו שלהיות נזירה או כומר לא עושה אותך בן אדם טוב יותר, וההסטוריה תספר שהיו כמרים מושחתים. אני מקווה שהוא ישאר כמו שהוא.