אם שרון היה יודע.
אני וגיא הלכנו ברחוב, ככה סתם, באמצע היום, באיזו עיר שלא קשורה לשום דבר ולאף אחד. החלטנו לטייל. ופתאום הוא יוצא מקיוסק עם חברים שלו, ישר תפסתי את גיא וגררתי אותו לקיוסק ״מה קרה?״ ״ראיתי את שרון!״ מציצה החוצה. ״שיט! הוא יושב שם, מה נעשה?״ ״נחכה״ ״מה נחכה, לא אכפת לי. בוא נצא״ ״לא צ׳י זה לא יפה״ ״כן..טוב בוא נצא נלך לכיוון ונחצה ונלך משם״. יצאנו. והוא לא קלט. ואיזה מזל יש לך יא סטלן. אם הייתי עוברת לידו והוא היה רואה אותי עם מישהו אחר, ועוד אחד כמו גיא שהוא ההפך ממנו, הוא היה מת.
וזה קטע, כי אם זה היה ההפך אז הוא בטוח לא היה מתחבא או קולט אותי, ולא רק הוא. כל אחד. זה כזה קטע, שלך זה תמיד יקרה שפתאום תצא לאנשהו ותראה את האקסית שלך עם גבר אחר, אבל ההפך זה בחיים לא יקרה.
לגיא ממש מפריע שהייתי עם כמה וכמה גברים לפניו, זה אף פעם לא קרה לו לפני, והוא גם לא מבין איך לי לא מפריע עם כמה נשים הוא היה. למה שיהיה אכפת לי לעזאזל? זה היה לפני. והוא בסך הכל צבר ניסיון. הוא גם אמר לי שהוא עדיין לא מרגיש כלום באיזו שיחה שהייתה לנו, ודיי הרגעתי אותו ואמרתי לו שזה בסדר וגם אני לא כל כך...אבל אני כן. וכשהוא אמר את זה הרגשתי כל כך מוזר. מן הרגשה שאי אפשר באמת לתאר. חלולה. נראה לי שככה זה הרגיש. הוא הוסיף לזה שזה מפריע לו ושהוא כן רוצה את הקשר הזה. אבל למה? ומה אני עושה עם המידע הזה? ולמה גברים לא מרגישים? למה לוקח לכם זמן? למה אף פעם שום דבר לא בטוח איתכם? ואנחנו כמעט חודשיים ביחד. מה זה אומר? שהוא כבר היה צריך להרגיש? שאני מגזימה?
גברים זה קשה. כל כך.