גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

תמיד תמצאו אותי עם ספר. בין לבין אולי רק בתקופת מבחנים שהשכל שלי נוזל על קריאה של מאמרים, ואם אני אפול לתוך ספר טוב - אני לא אלמד, אז לא.

מגיל 8 יש לי מנוי לספריה, זכרון ראשון ומוקדם יותר מגיל 8, מהספריה הוא בתור ילדה מטיילת בין המדפים הגבוהים של הקריאה למבוגרים ושרה ״גברת עם סלים״, כשאמא שלי בוחרת ספר. פעם גם הלכתי לאיבוד. נדבקתי בחיידק הקריאה, אני אוהבת ספרים. הספר הראשון שלי היה של דיסני, לא זוכרת איזה. אני רק זוכרת שקראתי אחד ואז קראתי את כל הסדרה. אני בטוחה שהשכלתי מספרים. שלמדתי, שהשתניתי בזכותם. אפילו כאן יש רשימה של ספרים מעניינים שמתעדכנת מפעם לפעם, כשיש ספר שבאמת נכנס לי ללב. אני אוהבת ספרים. אנשים תמיד השתגעו איך אני יכולה לשבת שעות ולקרוא ספר. נסיעה של שמונה שעות לפחות מארץ לארץ, לירי בספר. רביצה בים הקאריבי, הכי יפה בעולם, לירי בספר. משקל יתר בתיק, הספר של לירי. לטיול סחבתי איתי שני ספרים, ומהאכסניה בקוזומל פילחתי את ״בדולינה״ שיהיה לי לטיסה לארץ. בסאן בלאס התחלתי לקרוא עמוד מספר ״אלנבי״ וידעתי שאם אני לא אפסיק בזה הרגע, במקום לראות אי, אני אראה ספר, אז הפסקתי וסיימתי לקרוא אותו בארץ. כשכולם ישנו לפני שיצאנו למסיבה בסאן חואן דל סור, אני קראתי את ה״אידיוט המושלם״, הציטוט פה בראש הבלוג הוא מ״איש הפח״. בקוסטה ריקה בא ענן באמצע השיזוף וכשאני קוראת ספר, כולם ברחו, רק אני נשארתי עם הספר כשיורד עליי גשם והמשכתי לקרוא עד שהענן סיים (עניין של כמה דקות). בטירונות לקחתי בתיק ספר שלא ממש קראתי, כי לא היה לי זמן. ביחידה סיימתי את כל הספרים בספריה שם. איך שהשתחררתי מהצבא חידשתי את המנוי בספריה בעיר. הספר הראשון שבכיתי ממנו היה ״פרפרים״, הספר שהכי זכור לי שלא רציתי להפסיק לקרוא והייתי קוראת עמוד ביום זה ״ביום שהמוזיקה מתה״. הספר שפחדתי לקום מהמיטה לכבות את האור בחדר היה של דיוויד בילאדאצ׳י ״משחק השעות״. הספר שעשה לי חשק לעוף מפה עוד לפני שהייתי בגיל היה ״מלך החומוס ומלכת האמבטיה״. ובכלל אילן הייטנר עשה אותי בערך למי שאני. אם תשאלו אותי סרט או ספר אז ברור שספר. אני אוהבת ספרים!

אני יכולה לצטט מספרים, לבכות מספרים, לצחוק מספרים, לדמיין את הדמויות ופתאום לראות אותם ברחוב, לכתוב כאן באותו האופן שהסופר כתב, באותו הוויב. אני תולעת ספרים. זה מרגש. אני יכולה ללכת ברחוב עם הראש בתוך ספר, פעם ניסיתי להתקלח ולקרוא ספר תוך כדי. היו ימים שהייתי קמה וקוראת ספר עם הקפה. לפעמים אני עדיין עושה את זה. 

תמיד היו לי בחירות טובות, לא פעם קראתי את כל הספרים של אותו הסופר. ומדי פעם רצתי לקולנוע לראות סרט שמבוסס על ספר. אני אוהבת ספרים. אני אוהבת את העולם שלהם. ספרים זה עולם. יש לי חוק, ״ספר טוב לא קוראים פעמיים״. מתוך המחשבה שאולי בקריאה השנייה, מעבר לזה שאני יודעת מה הסוף וזה הורס, אני יכולה לגלות פרטים קטנים שמשום מה לא שמתי לב אליהם ולהתבאס. רק פעם אחת בחרתי בספר פח ״ארבעה גברים ואישה״, ועוד ליום כיפור! והצטערתי על זה כל כך. זה היה מדכא. תמיד שעושים סלפי מפתיע בקבוצות בוואטספ של ״תצלמו את עצמכם עכשיו!!״ ברוב הפעמים אני עם ספר, עד שהתחילו לצחוק עליי שאני סתם עושה. אבל באמת שלא.

ספרים גורמים לי לפתוח את הראש, לחשוב קדימה, להסתכל על דברים אחרת, לקחת דברים בפרופורציות, לקרוא דעות של אנשים. אני אוהבת בעיקר ספרות יפה ופרוזה מסתבר. ואני בעיקר בעיקר - אוהבת לקרוא ספרים!