גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אתמול ישבתי עם השותף שלי לארוחת בוקר, וסיפרתי לו. סיפרתי לו שהכרתי מישהו, ממש חמוד, וגדול, ושרירי, וקרבי, וחתיך. ויצאנו לדייט והיה כל כך כיף, והוא ממש נדלק על זה שהייתי רוקיסטית בעברי, כי הוא מתופף, והשיחה זרמה, ובאמת שנהניתי. והוא ליווה אותי הביתה, וירד שתי מדרגות בשביל להיות בגובה שלי בערך, ונישק אותי. והייתי צריכה להגיד לו תודה ולילה טוב ולהכנס הביתה.

במקום זה, הצעתי לו מים. זה היה חצי תמים. כי מצד אחד הוא היה באמת שיכור, וקצת גם אני, ומצד שני, איזו מטומטמת אני. אלוהים.

הוא נכנס ושתה, ואז נישק אותי, ונישק ונישק ונישק ונישק..מפה לשם אחרי שלוש שעות מצאתי את עצמי איתו במיטה, שהוא מנשק לי את כל הגוף אבל כל כל כל כל כל הגוף וכולי כמהה למגע כמו איזה בתולה. לא שכבנו. כי הייתי במחזור. ואז הוא הלך..ולא שמעתי ממנו מאז.

השותף רצה להרוג אותי, ולא חסך ממני מה שהוא חושב, ואז הגיע גם תורה של מאיו בערב, שניהם אמרו לי דבר מאוד ברור, שידעתי! ושאני תמיד ממליצה למיכל, החברה החדשה והסוטה שלי, לא לעשות כלום בדייט ראשון! כי זה מוריד להם, אין יותר מה שימשוך אותם, זה מוזיל אותי. וכמו מפגרת פשוט הרסתי לעצמי. מאיו אמרה שאני צריכה לזכור שאני כבר לא 20 קילו יותר, ושאני צריכה לזכור שאני נראית טוב, ושאני שווה, ושהשתניתי מאוד, וגבר צריך להכיר מבפנים קודם, לפני שהוא רואה אותך מבחוץ, כי אם הוא רואה את כל הבחוץ, אז הוא גילה הכל וזה כבר לא מעניין. ויש עוד מאה אלף כוסיות כמוני, כי זאת תל אביב, והיא עיר של כוסיות, וגברים פה מתמסטלים רק מלראות בחורות יפות ברחוב, ואני כזאת, אז למה אני נותנת בכל כך קלות. ונהניתי איתו כל כך. ובאמת היה לי כיף, ואחרי הטמבל ההוא עם הזין הקטן והדעות הפרימיטביות, היה כל כך בא לי מישהו בוגר, ופשוט הרסתי את זה כל כך.

ורע לי, רע לי בקטע אחר. השותף שלי אמר לי שהוא בדרך כלל לא חושב על נשים כמוני יום אחרי, לא אכפת להם מהסרטים שלנו, הם יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו בסדר וזהו. עוברים הלאה. ואז הוא ראה אותי יושבת במטבח מול צלחת עם ביצת עין שהוא הכין לי, מפורקת כל כך, והוא אמר לי שאני חייבת להרים את עצמי, ואיך שאני אתייחס לעצמי ככה יתייחסו אליי וכנראה שדמות השמנה לא עזבה אותי מעולם אם אני הורסת לעצמי כל כך במקום להתקדם לאט לאט. כי עכשיו אני שווה גם מבחוץ. ואני מרגישה פספוס. ואני כל כך כועסת על עצמי, ואני מרגישה כל כך רע, ששני לילות אני לא ישנה רצוף, ושאני מתעוררת, אני לא מצליחה לחזור לישון כי המחשבות הורגות אותי. 

אני לא מצליחה להבין את זה. שאני אחרת. שאני מצליחה, שאני חזקה, שאני יודעת לעבור הלאה, שאני יפה ושאני יכולה להשיג מישהו שירצה אותי באמת. אני תקועה עוד אז, בתור צ'י השמנה שחבר שלה היה מסדר לה את ארון הבגדים והיה מגיע אליה שעה וחצי לפני שיוצאים בשביל לראות מה היא לובשת ולנסות איכשהו להוציא ממנה קצת יופי. ושהבטחון שלי היה ברצפה, אני לגמרי עדיין שם, למרות שאני לא נראית אותו דבר, למרות שישבתי בבאר, והיה שם מישהו מתחילת הטיול שלי שלא זיהה אותי בכלל, ולמרות שכולם אומרים לי שאני כוסית ושאני יכולה להשיג הרבה יותר מסתם סקס. ולהיות הרבה יותר בשביל מישהו מסתם סקס. ומה אני אגיד לו עכשיו אם הוא ירצה להפגש איתי שוב, כי אני כבר לא במחזור? "אה תשמע, כל מה שהיה, אז תשכח מזה, התקדמנו מהר מדי ואני ממש מתחרטת על זה. יצאתי אהבלה ובא לי שתכיר אותי עוד, לפני שממש נזדיין?" הבטחון העצמי שלי הלך לאיבוד איפשהו בתחילת 2011 ועדיין לא חזר. למרות שזה נראה בדיוק ההפך מבחינה חיצונית, ואני יכולה לשבת בבאר ולהרים גבה כאילו כל העולם תחתיי, זה רק שם. אחרי זה אני חוזרת לבד, בקושי ישנה בלילה, וקמה בבוקר עם הרגשה מחורבנת.