גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אני לא יודעת אם זה חלק מהתיאוריה ש״זה לא משנה איך הוא נראה, העיקר שיש לו אופי טוב״, אבל לפני כמה ימים ראיתי תמונה של צוות מהיחידה שנסע לטייל ביחד. נוב׳ 04 אם אני לא טועה. וכל אלו שהייתי מייררת עליהם כל היום, חולמת עליהם בלילה, מתחנפת אליהם בחדר אוכל ומתה שהם יהיו שיכורים בשביל לעשות לי דברים מאוד אינטימיים אחרי המסיבות קיבוץ, פתאום חבורת מקריחים. שמנמנים. ומה אני רואה פה? קמט?! הגוף השרירי שלהם, הפך לסתם גוף צנום, או שמן, החיוך אורביט שלהם כבר רציני יותר, השיער המגולח שהפך בשלב מסוים לתלתלי זהב הפך ונהיה ל..כלום. קרחת! געוולד!

ואני מסתכלת על הסיטואציה מהצד וחושבת שבונא! אם זה קרה להם, זה יקרה לכל אחד! הם היו סוג של אלוהים. היחידה עשתה אותם אלוהים ומי שהשיגה אחד כזה - מלכה. פתאום כולן היו חברות ממש טובות שלה. אני לא. רוב הקשרים האלו החזיקו עד שמישהו השתחרר, ואם המשיכו מעבר זאת הייתה הפתעה. כן, יש גם נשואים. שזה בכלל וואו.

היינו יושבות וסופרות להם את הריבועים תוך כדי שהם הולכים. היינו מציצות לחדר כושר בפלגת לוחמים לראות אותם מזיעים. היינו עושות שמירות של 6-10 בבוקר בשביל לראות אותם בלי חולצה במכנסי מהירים, היינו משחדות את ההוא שמחלק תורנויות בשביל שיעשה לנו שבת שמירות שנוכל להיות איתם בפטרול ובארוחת הערב.

איזה פתאטיות היינו, שנתיים שכחנו שהם קודם כל בני אדם.

ואני תוהה, מה נשאר מכל היופי הזה. מה נשאר מכל הגוף. מה נשאר מהאישיות הילדותית שלהם אז, היא נהפכה לגבריות כובשת? ומה קורה אם אני רואה אותם ברחוב? טוב. הם לא מזהים אותי. אני הרבה קילו פחות. אבל וואו! פתאום נפל לי האסימון! שגם אידיאל היופי לא מחזיק באמת לנצח. בסוף אנחנו אולי עוד נאהב, או שנהיה זרים. כל אחד יילך לכיוון אחר, ויהיו לנו כבר ילדים, ולא כולם מפרקים את העסק כשהרגשות כבר לא שם. ויום יבוא והוא יזיע מעליי ואני אשכב שם למטה ואחשוב למה התחתנתי איתו? מה ראיתי אז שאני לא רואה עכשיו? ואולי בעצם זה לא משנה שיש לו שמונה ריבועים, הוא יוצא סיירת וגבוה? אולי באמת חשוב האופי?

וחשבתי על גיא, ועל האידיוט הזה שכמעט שכבנו והוא נעלם, ראיתי אותו בפעם אחרת מתחיל עם כל הבאר. והוקל לי. מסכן. הוא נואש. וגם אם הוא השיג, וגם אם הוא יזיין את כל תל אביב, הוא לא ימצא אחת כמוני. ואולי פיספסתי מלא גברים טובים רק בגלל שאידאל היופי, הכוח, וכל מה שלימדו אותי ביחידה, שיחק אצלי תפקיד? 

וואו. רגע.