גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

ישראל, ישראלים, ישראליות, פלאפל, מגן דוד, מדינה קטנה עם המון צרות שנולדה מתוך רצח עם, כור היתוך, הקרבה, קירבה, עליות שונות ומגוונות, בעיות תקציב, בטחון, פליטים, פוליטיקה, מלחמות, ארה"ב, שלום, יהודים, חיילים, צבא, צה"ל, עוצמה - אלו בערך המילים הראשונות שעולות לי כשאני חושבת על המדינה.

ויש עוד מילה אחת - חוצפה.

חוצפה ישראלית, היא לא סתם חוצפה. היא חוצפה שמגיעה עם חיוך. עם קריצה. עם טיפה גזענות לפעמים. עם ה"מותר לי" הזה, כי אני ישראלי, כי אני צבר, כי אני נולדתי כאן וזה שלי, ומותר לי לעשות פה הכל. אני חושבת שאת החוצפה הישראלית פגשתי לראשונה בתל אביב, כי כאן יש יותר אינטראקציה יומיומית עם אנשים. מהרחוב, האוטובוס, הבילויים ואפילו עד לסביבת הדיור הקרובה. 

רק בישראל אני יכולה למצוא את עצמי הולכת ברחוב עם חברה, ושתינו מדברות על אה ועל דה ועל דברים שאני כותבת כאן, אבל היא לא יודעת שאני כותבת אותם, ותוך כדי לקלוט שמישהי הולכת מאחורינו, ממש צמוד, ואפילו מטה אוזן להקשיב לשיחה. רק בישראל, אני יכולה לשבת בתחנת אוטובוס, לדבר עם הבוס שלי על עניינים של עבודה, ומישהו רנדומלי מהרחוב יחליט בסוף השיחה, לחוות את דעתו בנושא. למרות שאני לא מכירה אותו ואף אחד לא שאל אותו. רק בישראל את יכולה לשבת בים עם ספר ואוזניות, ורק פה אף אחד לא יבין שאת רוצה שקט, וכל מיני גברים ינסו את מזלם, וברור שהם יפנו אלייך באנגלית קלוקלת. ורק פה תלכי לקורס באוניברסיטה שכולם יגידו לך שהוא מעניין בטירוף, אבל השומר בכניסה ישאל אותך "לאן?" ותעני לו שלקורס, הוא ישאל איזה, תעני לו, ואז הוא יגיד לך "וואו, אחד המעפנים, שיהיה לך בהצלחה". תודה רבה לך, אדון שומר, כנראה בגלל זה אתה שומר, ואני (מתנצלת על ההתנשאות בעוד 1,2,3...) הרבה מעבר לזה. רק בישראל יחנו בתל אביב או בכל מקום אחר שיש בו בעיית חניה - על חניה כפולה. רק בישראל, טוב, לא רק בישראל, אבל זאת תופעה מעצבנת, צעירים בשנות ה-20 לחייהם, לא ילכו לעבוד, אלא ישבו ברחוב גמורים מהירואין או סתם משועממים ויבקשו ממך שקל. לך לעבוד! רק בישראל השכנים ישימו מוזיקה בקולי קולות ולא משנה שעכשיו 2 בלילה - חאפלות מעל הכל. רק בישראל יחתכו אותך בברוטליות בכביש, רק בישראל לא יתנו לך לעקוף, רק בישראל נתיב שמאל זה נתיב נסיעה ולא עקיפה, רק בישראל אלו הנוהגים על מרצדס, אאודי, ב.מ.וו, אלו אנשים שלא כדאי להתעסק איתם, בטח שלא על הכביש, רק בישראל נהגי המוניות לא תמיד נחמדים, נהגי האוטובוסים לא עוצרים אם את לא עומדת בדיוק בתחנה, רק בישראל נהגים מרשים לעצמם לצפור ולצפור כשהם לא מבינים למה יש פקק (מישהי יוצאת מחניה/מחנה ברוורס), רק בישראל יתלבשו כמו אירופאים, ידברו כמו אירופאים, יצחקו מהומור של אירופאים, יאהבו סטנדאפיסטים אירופאים או אמריקאים, אבל יתנהגו כמו אנשים ממדינת עולם רביעי. רק בישראל תבקש הנחה על משהו בחנות בגדים כאילו זה העסק של האבא של המוכרת, ותדע שלא תקבל כלום, אבל לפחות תנסה, כי בתאילנד זה היה יכול להיות העסק של אבא שלה. רק בישראל, הגברים יזיינו כל מה שזז, אבל ירצו להתחתן או לפחות חברה, שתהיה בתולה או מנוסה באופן מצומצם. רק בישראל, או לפחות בעיקר בישראל, יאשימו פליטים או עולים חדשים בצרות של מדינה שלמה, כאילו כל זה לא היה קיים קודם. רק בישראל למרות שעברו כבר כמעט 100 שנה ישאלו "מה העדה שלך?" כאילו זה אומר עליכם משהו,  רק בישראל יתפרו אתכם במיסים ללא הצדקה. יעלו את הדלק, אבל יורידו את המע"מ, כאילו אנחנו טמבלים ולא שמנו לב. נדיר פה לשמוע "סליחה", "בבקשה", "תודה" ואם תעשו משהו בשביל מישהו אחר תמיד תרגישו קצת פראיירים כי זה לא משרת את האינטרסים שלכם. רק בישראל יגידו בתחזית שמחר יירד גשם, וכולם יתעטפו בסוודרים ומעילים ויתחמשו במטריות, ויהיה לכל הפחות 26 מעלות. רק בישראל תעמדו ליד המדרכה כשמפרידה ביניכם לבין הכביש שלולית בעומק הכנרת ותמיד איזה טמבל יחשוב שזה ממש מצחיק לנסוע בתוכה ולגרום לכם למקלחת רוויית ג'יפת כביש. רק בישראל חדרים בבית מלון או רק ישראלים בחו"ל ישאירו חדרים בבית מלון מטונפים באופן מחפיר כאילו ככה הם מתנהגים גם בבית, רק בישראל ארטיק בים יהיה יותר יקר מקיוסק באבן גבירול ששם יקר פיצוצים, רק בישראל אנשים יפגינו, והממשלה תזרוק עליהם זין. רק בישראל, אנשים יצאו לרחובות, ובמקום לחולל מהומה, הם יעשו הפגנת פיס אנד לאב עם כל מיני אמנים שבאו לתמוך ולשיר, ישנו ברחוב, וימצאו שם אהבה. רק בישראל כשאתה אומר "אחי", אתה באמת מרגיש שהוא קצת אחיך. רק בישראל בזמן משבר או מלחמה נהיה באמת מאוחדים, ואף אחד לא יעקוף בכביש או בתור לבנק כי מגיע לו, והוא היה פה קודם, למרות שהפתק אומר שלא. רק בישראל יקומו באוטובוס לפחות חמישה אנשים שונים ויתנו למבוגרים לשבת, רק בישראל יש את האוכל הכי טעים, את האנשים הכי חמים, רק בישראל אפשר לבקש מהשכנים סוכר וזה יהיה ממש בסדר, גם אם לא תחזיר. רק בישראל גאווה ישראלית היא באמת גאווה. רק חוצפה ישראלית, היא באמת חוצפה. ובאמת, שלמרות הכל, ואף על פי כן, אין על הארץ שלנו, ואין לנו ארץ אחרת.

דרך אגב, אם אתם הולכים ברחוב עם אוזניות בלי מוזיקה, תתפלאו כמה אנשים מדברים עליכם ואליכם בזמן שהם חושבים שאתם לא שומעים.