גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

שכבתי מעוכה על הספה. אחרי פרק בעונה הרביעית של "סוטס", אחרי שD שלח לי הודעה שהוא חולה. ושלחתי לו שיר קיטשי שלא מתאים לי. ולמצב.

השותפים שלי הציעו ללכת לבאר, ואני חצי עייפה, חצי רוצה. וכאילו, מה כבר עשיתי בסופ"ש הלא תל-אביבי בעליל הזה? אז יאללה, תל אביב! מה עברתי בשביל להתרקב? בשביל שעוד כמה שנים אני אתגעגע לרגעים האלה? כמו שעכשיו אני מתגעגעת לטיול? לימים שלא יהיה אפשר לישון בלילה ואני אגיד לעצמי 'של מי התינוק הזה ואני מה אני עושה פה?'. טוב, הגזמתי. אבל הבנתם.

הלכתי. וכרגע אני אחרי שני טובי וכוס יין ואני שיכורה על סף להקיא. יש לי עבודה מחר. אני לא באמת מתלוננת. הלכתי הביתה קצת מתנדנדת, אבל זאת תל אביב, אף אחד לא שם לב - כולם מרוכזים בעצמם.

בכל אופן, ראיתי שם את השותפה לתחילת הטיול שלי. ומה שיש לי להגיד על זה, זה - יא חתיכת מטומטמת! לא מבינה את הנשים האלה. כאילו אני לא אישה. כאילו אני לא יודעת שאיך שראית אותי סיפרת לחברות שלך, והן הסתכלו עליי בגלל זה, ואחרי זה בחנתן מה אני לובשת, ואחרי זה דיברתן על אם קלטתי אותה או לא. וכשאמרתי שלום לשותף שלי שעמד מאחוריכן, כולכן הסתכלתן בעיניי עגל כי חשבתן שאמרתי למטומטמת הבלונדינית הזאת שלום. אז כן, קלטתי אתכן מהרגע שנכנסתן לבאר. חבורת ילדות. ואת, מה חשבת? שאגיד לך שלום? באיזה קטע של 'אני לא מדברת איתך כבר שלוש שנים ותאכלי את הלב שיש לי תחת קטן.ביצ'' אני בדיוק אצור איתך קשר? 

מה עושים שיכורים ב12 וחצי בלילה שיש עבודה יום למחרת + לימודים ובא להקיא, אבל שונאים להקיא?

בכל אופן, שיהיה שבוע קליל, מהיר, מדהים ומלא בלעשות משהו עם החיים שלי. לילה טוב.