גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אני עומדת על החלון שיחה שלך ואתה מחובר.

וכל כך בא לי לשלוח לך הודעה. אבל אני לא יכולה להתמודד עם כל מה שיבוא אחרי זה.

להכניס אותך לחיים שלי שוב. 

אבל אני באמת חושבת שD נכנס לחיי, גם אם לרגע, בשביל להזכיר לי מה זה טוב טהור ובעיקר כדי לשכוח אותך.

לרגע חשבתי פשוט להתקשר ולהגיד לך שאני מתגעגעת. ורגע אחרי אמרתי שאני חייבת להיכנס לבלוג שלי ולקרוא למה אסור לי ליצור איתך קשר.

אני נמצאת בתקופה של טייס אוטומט. אני עושה המון, וחווה המון, אבל כאילו הרמתי את החומות שוב, וכלום לא נספג בי.

שמעתי היום את השיר של פסנג׳ר שהכי מזכיר לי אותך, וקצת נשכתי שפתיים.

אני מכילה המון אנשים, ואני מקשיבה להם ולצרות שלהם ומצד שני, איפה אני?

אני רוצה אותך פה רק כי אני צריכה חיבוק. צריכה להתמקד בי וברגשות שלי ולעצור לרגע את העולם.

ואני לא מצליחה לעשות את זה לבד באמת. על פניו, אני מחייכת המון ואני מאושרת כי אני באמת מאושרת. 

אבל כנראה שהסביבה לוקחת ממני אנרגיות שאני צריכה אותן לעצמי. ואתה היית לפעמים נקודת שקט ברעש הזה.

וגם השיר הזה ״all of me" שבר אותי היום.

וגם יש מלא גברים מסביבי, שהם רעש גדול כי אני יודעת שאף אחד מהם הוא לא מה שבא לי.

ונסעתי עם גיסתי באוטו והיא אמרה לי ״עוד יום נגמר״. וזה היה כזה וואו בשבילי.

מה, גם לי יהיה יום שיהיה עוד יום שאחריו אחזור לילדים ולבעל וזה יהיה פשוט עוד יום עד הפנסיה? עד 120? זה כל כך משעמם ושגרתי וזה נפל עליי ממש.

ובא לי לחיות את החיים האלה בכיף ובאושר ואני חושבת על אהבה שסוגרת אותך במסגרות ואני לא בטוחה שאני רוצה את זה עכשיו, או שפשוט אני לא מכירה עדיין את הבן אדם הנכון שאני יכולה להגיד שזהו, עד כאן. טוב לי עם זה.

וכן קצת בא לי אותך. כי אתה מוכר וידוע וצפוי מראש ויכול לבוא אליי סתם בשביל לחבק ויש לי מלא חברים שיחבקו אותי בכיף, אז למה אני בכלל צריכה אותך לעזאזל! או שאולי אני פשוט צריכה לשחרר את כל היומיום שלי, לעשות או לנסות להיכנס למדיטציה ולהחזיר לעצמי את השקט הנפשי.