גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

ברצלונה יפיפיה. מהנופים בפרינאים ועד הרובע הגותי. הכל בנוי בקפידה, שמור כהלכה, בכל דבר שם הושקעה מחשבה, האוכל סבבה, השירות מעולה, הכל מושלם. ישבנו במסעדה של מלצר פקיסטני, דיברנו שני שליש בספרדית, וכמה משפטים בערבית כששמע שאני מישראל (המשפטים: ׳ישראל? סלאם עליכום!׳ ׳עליכום סלאם!׳ זה מה שלמדתי בכיתה ז׳ בשיעור ערבית. זה היה בשיעור הראשון בשנת 2001 שהתחילה אינתיפדה שנייה ולא רציתי כל קשר לדבר הזה שנקרא ערבים או השפה שלהם. אז זה מה שלמדתי ואחרי זה כבר הייתי יושבת סתם בכיתה ומפתחת את כישורי הכתיבה, חשאיות וזריקה למרחק ע״י העברת פתקים). כשהוא שאל מאיפה אני יודעת ספרדית, עניתי לו שאחרי השירות הצבאי שלי טסתי למרכז אמריקה ושם למדתי את השפה. הוא לא התרגש, וזרמנו בשיחה. כשסיפרתי את זה לאנשים התגובה הראשונית הייתה שלא הייתי צריכה להגיד לו ששירתי בצבא. סליחה?! אני צריכה להתבייש במשהו? המוסלמים באירופה יודעים לפתוח מסגדים על גגות של בנייני הייטק, המוסלמיות יודעות ללכת עטופות מכף רגל ועד ראש בשחור שרק עיניהן מציצות, ואני צריכה להתבייש בזה ששירתי בצבא של ישראל? להמעיט בעברית ליד קהל? להוריד את השרשרת עם מגן הדוד? למה? למה אסור לי להיות גאה במי שאני כי זה לא עובר לכמה פרימיטיביים טוב בעין? 

הטלוויזיה בחדר האוכל דלקה על החדשות, ופתאום אני מזהה את סמטאות העיר. את אנשי זק״א. גופות. בעתה של רגע. מה קרה? ודווקא המקרים האלה, מעבר לזה שמלחמות דת זה הדבר הכי מטומטם בעולם בהנחה שיש אלוהים בשמיים, אני דיי בטוחה שהוא לא מחפש שאנשים ימותו בגללו. המקרים האלו גורמים לי לרצות להחצין את זה שאני יהודיה, וישראלית. אנחנו לא צריכים להתחבא בגלל שיש לנו מנהיגים שלא יודעים להנהיג ורוצים במכוון לגרום לפחד בעם בשביל להצדיק את תקציב הביטחון. 

כשהלכתי אמרתי לו ״שוקרן אמיגו״, הוא היה שמח ואמר שהוא מקווה שנבוא שוב. אמרתי לו שאנחנו במלון רחוק יותר ובאנו רק בשביל לראות את גאודי.

חוץ מזה, יש לי עוד סיפור. אבל זה כבר לפוסט הבא.