גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

בקיצור התחלנו לדבר. אני אומרת התחלנו כי פחות נוח לי להגיד שהתחלתי. אני שאלתי אותו מה קורה. הנה אני מודה. כי אחרי ששלחתי לכל מכריי ואלו שגם מכירים אותו ש"תראו החי בסרט הזה עשה לי לייק באפליקציה", זה פחות נעים להגיד שהתעניינתי לשלומו. האמת שלא חשבתי שזה יתארך מעבר ל"סבבה מה איתך?" אני אגיד שהכל טוב ונסגור את המינגלינג נחמדות הזה פה. התחלנו לדבר כי הוא לא זיהה אותי. הוא עשה לי לייק ופשוט לא זיהה. ואני לא מצפה שהוא יזהה, בעיקר כי בארבע שנים שאני לא איתו, השתניתי מקצה לקצה. הוא סיפר שאח שלו התחתן אתמול, עם הבחורה פח הזאת שהוא יצא איתה כמה שנים. מגיע לו כל כך הרבה יותר ממנה, אבל אולי בגלל שהיא תלותית וקצת אהבלה נוח לו להישאר. אבל מי אני שאשפוט אחרי ששאלתי את אח שלו הקטן "מה נשמע?" מה חשבתי לעצמי? אני יודעת מה חשבתי לעצמי. וחשבתי. רציתי להוכיח לו שאני הרבה יותר טובה ממנו. אני שנים מנסה להוכיח לו שאני יותר טובה ממנו. בכל הזדמנות שיש לי.

מה עשיתי? טוב זה התחיל ככה. אם הייתי מספרת את זה לפסיכולוגית שלי היא הייתה ממש כועסת עליי. אני כבר לא בטיפול מעל לשנה. ומה זה קשור עכשיו. נכנסתי לפרופיל שלי, החלפתי לתמונות יותר "מושקעות" נקרא לזה ככה (לא ביקיני וכאלה, נו באמת!) קיצרתי פה ושם דברים שסיפרתי על עצמי. ורק כשזה היה נראה ממש טוב, התחלתי לשחק. מצאתי אותו ועשיתי לייק. הוא נכנס לפרופיל שלי ושלח לי "טוב זה מוזר חח" או שלא היה "חח"? לא זוכרת. שלחתי לו "לא זיהיתי את האקסית שלי" וצחקתי. הוא צחק גם. ואז שאלתי מה נשמע. זה היה יכול להיגמר בזה שהוא צחק, אבל מה פתאום! יש לי הזדמנות להגיד לו שאני יותר שווה ממנו. והשיחה עדיין גולשת. ואני שוכחת מי הוא. אז אני כותבת את זה, כדי להזכיר לעצמי:

לירי, הוא זרק אותך באמצע פנמה.

לירי, הוא היה מסדר לך את הבגדים בארון לפי איך שהוא אוהב.

לירי, הוא אהב להוציא אותך לא בסדר מול המשפחה שלו.

לירי, הגיסות שלו (ועכשיו זה רשמי) הן שתי מטומטמות שאת לא צריכה בחיים שלך.

לירי, הוא לא היה שלם עם איך שאת נראית למרות שהוא אהב אותך. כי היית שמנה.

לירי, הוא הכאיב לך כל הטיול, למרות שלא נתת לזה להרוס לך.

לירי, הוא התעלם ממך ליד החברים שלו.

לירי, הוא חזר לארץ וסיפר לכל מי שרק רצה לשמוע שאת רדפת אחריו כל הטיול, למרות שזה לא נכון והוא יודע את זה, כי לרוב הארצות הגעת לפניו.

לירי, הוא הכיר מישהי עם מבט של אין-אף-אחד-בבית בשביל להוכיח לך שהוא עבר הלאה ולא ידע שכולם מאחורי הגב קראו להם "הזוג המוזר" ולה ספציפית "חולת נפש".

לירי, את חכמה מדיי, שאפתנית ואינטליגנטית מדיי בשבילו, יש לך דעות משל עצמך. וקשה לו לקבל את זה.

לירי, נכון שאת אוהבת את אמא שלו מאוד, אבל יש לה בן טמבל.

לירי, הוא אמר בפנמה אחרי שהוא זרק אותך בכוונה שתשמעי "היום חוזרים ערומים".

לירי, הוא הכאיב לך כל כך הרבה. כל כך כל כך כל כך הרבה. כמה פעמים עצרת את הנשימה כי כאב לך בגללו? כמה בכית בגללו? נכון שאת חותרת קדימה כי את רוצה להוכיח לו שהוא הפסיד והוא יודע שהוא הפסיד. כל המשפחה שלו יודעת שהוא הפסיד. את רוצה להוכיח לו שאת מבשלת מעולה, ואת מבינה ברכבים, ואת רזה. ואת סטודנטית. ואת עובדת בעבודה מסודרת. ואת כבר לא גרה עם ההורים. ואת מתלבשת מדהים. ונכון שעברו ארבע שנים ואולי הוא השתנה, אבל אחרי כל מה שהוא עשה לך לא מגיע לו שתשאלי אותו מה נשמע. גם ככה הוא לא יעז להראות את הפרצוף שלו אצלך בבית של המשפחה. את צריכה להפסיק לנסות להוכיח לו שאת יותר טובה ממנו, שאת יותר מוצלחת, שאת כוסית על תל אביבית מגניבית מתוקתקת שעושה וויד והוא היה מת לצאת איתך. הוא לא יודה בזה בחיים גם ככה שהוא היה אידיוט ופגע בך ויתנצל. זה לא יקרה. הרי זה הוא. ונכון שאת לא מרגישה אליו כלום, אבל את שוכחת שאת צריכה לשנוא אותו. וגם שנאה זה סוג של רגש. את צריכה לחזור לקרוא פוסטים מ2011-2012 בשביל לחזור לשנוא. ולהפסיק להיות נחמדה. ולהפסיק לנסות להוכיח לו שאת יותר טובה ממנו. שעצם העובדה שהוא נפרד ממך עשתה לך רק טוב. הוא רואה, הוא יודע, את מכירה אותו את החטטן פייסבוק הזה. נכון שאת מתה מתה מתה שהוא יבוא אלייך לדירה התל אביבית שלך ויראה את כל מה שיש לך ואת האושר שלך ותדברו ותעשנו ביחד ותצחקו וכאילו הכל יכול להיות בסדר. אבל זה לא ככה, כי הוא הרס הכל. הוא דאג להרוס הכל. כל כך. ולא להשאיר שום דבר טוב ממה שהיה בניכם שאין אפילו מה לשחזר. ולמה את בוכה עכשיו בכלל באמצע העבודה? כי את צודקת? לא מגיע לו את האישה שאת עכשיו.