בעצם הכותרת היא מהות הקיום התל אביבית. זה מה שיש פה. ברור שכל זה עטוף בעטיפת צלופן כזאת שהיא שקופה כאילו אף אחד לא רואה, אבל כולם שומעים את כולם ויודעים על כולם ולאף אחד אין בעיה להגיד שהוא לא יודע מתי הוא יחזור כי "תלוי מאיזה חור זה יגיע". הסקס.
רגע, מההתחלה. זה הולך להיות ארוך.
הדייט הרשמי שלנו שהיה צריך לכלול קודם מסלול חוץ ואז מלא סקס בפנים, היה צריך להתחיל אתמול ב21:00.
בגדול תכננתי על הליכה ארוכה לאחד ממעוזי הסושי הטובים שיש בתל אביב. לשבת שם לאכול משהו ממש קטנטן שיסגור את הפינה שלא סגרתי באוכל של הקידוש כי השארתי אותה פתוחה לסיטואציה הזאת. לדבר הרבה, להקשיב הרבה, אולי לגנוב איזה בירה בשבילו בדרך חזרה, ואני אשב מולו עם הבקבוק מים שלי וג'וינט ביד שבסוף נחלוק ביחד. משם נדדה לבית שלי, נשב בסלון הכתום שלי, נעשן עוד ג'וינט, נתחיל להתנשק, אני אפעיל את הסרט שאני רוצה לראות כבר 456835683 שנה בערך עם גבר, כי אני יודעת שאני הולכת לבכות בו ואם כבר בוכים בסרט אז עדיף לבכות ליד גבר. מאשר לבד, או מאשר ליד חברה כי רוב הסיכויים שהיא תבכה גם ורק חסר לכן גלידה והרי - רווקות תל אביביות נואשות שכמותכן. אחרי הסרט נעשה סקס, נרדם בכפיות, נתעורר באמצע הלילה ונעשה שוב סקס, נרדם שוב ונקום בבוקר לפני שאקום להכין לנו שתיים קפה, נעשה שוב סקס, נשתה קפה וכן, שוב סקס, ואז הוא ילך הביתה ויהיה לי פתאום שקט כזה ואני אשכב במיטה שלי ואתהה אם אני מרגישה חוסר כי הוא הלך הביתה.
כמו שהבנתם, זה לא קרה. למה? אה. טוב, כבר לפני יומיים הבנתי שדיי ירד לי ממנו, כי עשינו סקס. ואני לא יכולה לפתח רגשות למישהו שעשיתי איתו סקס לפני שהכרתי אותו באמת. כי לא התאהבתי קודם. כי זה לא היה רומנטי. כי גם כשהוא הסתכל לי בעיניים הרגשתי ריקנות. ועוד כל מיני תכונות שהתחילו לעצבן אותי וכבר חשבתי שאני פרקציוניסטית מגעילה שפוסלת כל אחד על זה שהוא הולך עם שרוכים פתוחים כמו ילד שאמא שלו מהרה לזרוק אותו לגן ולרוץ לכוס הנס קפה המתקררת שלה באוטו. וקרה משהו שבגללו הבנתי שאני לא כזאת גרועה, ותכף נגיע לזה. בכל אופן, אני לא מאמינה לגברים. ולא משנה כמה לבבות, חזירים, קופים וכל מיני אימוג'י שהיו צריכים להעיף אותי השמיימה הוא שלח, זה לא עשה לי את זה ואפילו העלה את החשדות שלי אם הוא הגבר הבא שאני הולכת להעיף לו סטירה כי הוא חושב שכמה אימוג'י עושים לי את זה וכ'ו. ובנוסף לזה התחלתי להסתכל על דברים מבחוץ ולהבין שזה כנראה לא זה. הוא גם מדבר קצת עם צ'. ויש לו צמיג קטן בבטן. והוא מתחיל להקריח. והוא הולך מוזר. והוא יודע לפנות את הזמן שלו בשביל דברים חשובים, אבל לצאת מוקדם מהעבודה כדי לראות אותי לא, וידעתי שהוא משקר לי שהוא אומר שהוא כבר יצא מהעבודה ואני יודעת שהוא היה שם כי שמעתי(!). אחרי שכל זה קרה והתחיל כבר ממש לרדת לי ממנו ואמרתי מה שאמרתי בהתחלה, לפחות היה סקס סבבה. הוא עושה הרימינג הכי טוב שאי פעם מישהו עשה לי. ועם כל הזין הענק שלו, הרגשתי צורך ללמד אותו כמה דברים על האנטומיה הנשית, והחלטתי ביני לביני שאם אני ממשיכה לנשוך שפתיים, נעבוד על זה.
בקיצור, היינו צריכים להיפגש. וכאילו הוא לא הבין אותי נכון וידה ידה ידה וכל הצ'אנס האחרון שרציתי לתת לדבר הזה שהיה בנינו, פשוט ירד לי. אמרתי לו שאני ממש מאוכזבת. ובאותה השניה שאמרתי את זה הרגשתי הקלה. כנראה שהייתי מאוכזבת מההתחלה והעדפתי לא להתייחס לזה.
כשהבנתי שיום שישי וקר בחוץ וכולם או מזדיניים או הולכים לראות הצגות במקומות סגורים עם כרטיסים מוזמנים מראש. התחלתי לחפש במעגלים קצת יותר רחוקים מה לעשות עם החיים שלי, כי אין מצב שהייתי נשארת בבית ואפילו השותף המסריח שלי לא היה בדירה בשביל שיהיה אפשר לשבת איתו לעשן ולאכול אחד לשני את הראש במחשבות פילוסופיות של מהות החיים שלנו. בהתחלה נפגשתי עם און שלא ראיתי אותו שנים, בעצם לא ראיתי אותו בכלל, כי הכרנו בשנת 2008 דרך הפייסבוק ואז הוא עשה כמה טעויות קונקרטיות בתור ילד עשיר צפון תל אביבי ומפונק ושיכור ואמרתי לו שלא יתקשר אליי יותר. הקשר התחדש כי עם שם כמו שלו זיהיתי אותו לפני שנה וחצי בסיקרט וירדתי על הטעויות הקונקרטיות שהוא עשה, בקיק, לא מול כולם אני לא כלבה מרשעת (למרות שלפעמים משתמע מכאן שאני כן), הוא הרגיש צורך להתנצל, הבאתי לו את הטלפון שלי הוא התנצל ואז קרו מלא דברים ולא דיברנו בערך עד לפני חודשיים שהוא זיהה אותי באפליקציה המצוינת הזאת ונפגשנו פעם ראשונה, אתמול. כשנפגשנו הוא אמר שאני דומה ללביאה כי השיער שלי היה מחושמל באופן מביך, ודאג לתקן את זה ב"איזו יפה את! לא ידעתי שאת כזאת יפה! ואיך רזית ככה? כמה הורדת?" "20 קילו" "יואו אני לא מאמין, את שווה ממש!" וכיסיתי את הפנים שלי עם הכפפות הענקיות שלי כאילו אני מובכת מפרץ הכנות הזה. אני לא, אני מתה על זה. הלכנו לאכול סושי. והיה בא לי ג'וינט, והוא הרגיש לא טוב, וראיתי עליו, אז שלחתי אותו הביתה. הגעתי הביתה וראיתי שהאור בחדר של השכן ממול דולק. הרשיתי לעצמי לדפוק לו בדלת להציע לו לשבת. מסתבר שחבר שלו (חתיך הורס, אמאל'ה) היה שם (לא בויפרנד נו, חבר כמו..שגברים חברים "אחי" כזה) התיישבנו במרפסת ועישנו ביחד ויכולתי לבהות שנים בחבר שלו הוא היה מושלם בקטע אחר. עד שהוא סיפר שהוא מהגר להולנד כי יש לו שם חברה וזאת מדינה מדהימה והוא לא רוצה כרגע לחיות בארץ. הבנתי שסקס מזדמן לא יצא לי פה. דרך אגב, הוא היה מושלם עד כאב וכשהוא דיבר, דמתי לב שיש לו שן אחת קצרה יותר מהשנייה וזה הרגיע אותי לדעת שהוא לא כזה מושלם, ויכולתי לספוג את זה אצלו בתור בת זוג. (הנה, אני לא פרפקציוניסטית מגעילה).
אחרי שסיימנו לעשן נכנסנו לבפנים והתחלנו לדבר על סוגי סמים, הם ניסו לשכנע אותי למה אמ.די יותר טוב מוויד, על זיונים קולניים (מסתבר שיש לי פה בית זונות בדירה ממול, מזל שאני לא שומעת כלום. אבל זה ממש לגיטימי אצלם לעשות סקס ב5 לפנות בוקר בקולי קולות. מה שאצלי בדירה ממש לא לגיטימי וגם לא יהיה בשום צורה לגיטימי). אחרי זה הוא ניסה לשדך לי להזדיין עם השותף שלו ואמרתי לו שאני דיי בטוחה שהוא הומו וכשאני רואה אותו בא לי ללטף לו את הראש כמו ילד. כי הוא לא מספיק גבר בעיניי. ושניהם הנהנו. החבר שלו עם החברה בהולנד הוא סופר גבר. יש לו מן שקט של גבר. אני לא יודעת איך להסביר את זה. וזה ממש עשה לי את זה. בסוף כולנו בהינו אחד בשני גמורים ופעם ראשונה בחיי תהיתי איזה נפלא זה אם היה לי אומץ להציע להם אורגיה ולא להתאבד יום אחרי מחרטה איומה, דיכאון וגועל. כי לפני שהייתה לשכן שלי חברה (שהם נפרדו דרך אגב) רציתי לעשות איתו סקס. ואז הוא הביא איזו בלונדינית קטנה וחייכנית שדומה לטינקרבל והבנתי שזה לא יקרה. גם לא עכשיו כשהם פרודים.
וכך העברתי את הלילה שלי. במקום לעשות את כל מה שתכננתי, עשיתי פה ושם עם אנשים שונים ואם רק להוא לא הייתה חברה, כנראה שהיה פה גם סקס בסוף.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
