גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

ענייני פחליקציה שוב, זה התחיל באיטז א מאצ'! יופי נהדר. נכנסתי שוב לפרופיל שלו, נראה בן אדם נורמטיבי לחלוטין. 

התחלנו להתכתב והוא ביקש את הפייסבוק. אמרתי לו שאני מעדיפה לתת לו מספר טלפון. הוא צחק על זה שאני מעדיפה לתת למישהו מספר טלפון מאשר את הפייסבוק שלי, כי יש הרבה יצורים באפליקציות. אמרתי לו שטלפון מראה על רצינות ואני מעדיפה לגלות אם היצור הוא יצור לפני שהוא נכנס לי לפייסבוק ורואה מי אני, לאן אני יוצאת, מי החברים שלי ומי המשפחה שלי. אחרי שהתקלתי אותו הוא אמר שזה כי הוא רוצה לראות עוד תמונות. אמרתי לו שהוא יכול להיכנס לחשבון האינסטגרם שלי ולראות שם. הוא נכנס והתגובה שלו הייתה "סעמק עשית אותי רעב". צחקתי ואמרתי לו שאני מבשלת יחסית הרבה לתל אביבית ושזה כיף לי. הוא אמר שאם אני גם מבשלת וגם עושה ספורט הוא מתחתן איתי. (אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שמישהו אמר לי שהוא יתחתן איתי, לא הייתי צריכה לעבוד היום בשביל לממן שכר דירה, נשבעת.) והוא לא שטחי, פשוט זה חשוב לו שהאישה שלו תטפח את עצמה, לגיטימי. סבבה. עד כאן הכל טוב. ופתאום זה הגיע!

"אז תגידי, לפני כמה זמן היית בקשר?" "שנים.."  "שנים?? אז יש פה בעיה לא? מה הקאטצ'?" "קאטצ'?" (לרגע הפכתי להיות דירה בתל אביב. פותחים יד שתיים רואים דירה מהממת, שלושה חדרים, מרווחת, מאוררת, אתם רצים עם פנקס שיקים ביד לסגור אותה מגיעים לשם מתנשפים ומגלים את הקאטצ' - ממול מרימים פרוייקט של תמ"א 38 בשני בניינים ועוד בעל הדירה אומר לכם שהרעש בין 8 ל17 ואם אתם לא בבית אז מה אכפת לכם ובימי שישי תקומו קצת מוקדם, לא נורא, אין כמו לקום ב9:00 לפנות בוקר ביום שישי מרעש של מקדחה, זה גם ככה רק כמה שעות כי זה יום קצר...) "מוזר לי לשמוע שחמודה כמוך שנים לא הייתה בקשר..יש פה משהו חשוד.. מה האופי שלך בעייתי?" "מה אתה חושב?" "שאת בררנית" "אה. מזל." "למה מזל תני את התשובה האמתית זה מסקרן". הייתי בהלם. הייתי בהלם בהלם בהלם בהלם. הסתכלתי על המסך של הטלפון שלי ואני, שיש לי תמיד מה להגיד על כל דבר, שתקתי. מה אני עסקת חבילה? חתול בשק? מוצר על מדף? הוא שאל למה אני לא עונה. עצרתי רגע ונשמתי עמוק. תהיתי עד כמה הוא שווה בכלל שאענה לו. והחלטתי, שכל כך בא לי להעמיד אותו במקום, שאין מצב שאי פעם בחייו הוא יקרא לאישה "קאטצ'" ויחשוב שאנחנו מוצר פגום על מדף וירטואלי. כתבתי לו ככה:

"למרות שבדרך כלל אני מעדיפה לא להעיד על עצמי. אני אעיד ואומר שאין שום ״קאטצ׳״. כמו שכל כך היה חשוב לך לראות כשרצית עוד תמונות - לא ביופי, אני יפה ויש לי גוף מדהים ואני מודעת לזה. מבחינת אינטליגנציה, אני מכניסה הרבה אנשים לכיס הקטן. ומבחינת אופי, אני מקסימה. (ועוד לא דיברתי על האוכל הטעים שאני מבשלת, על סקס המדהים שאני, על העבודה המסודרת שלי, על המשפחה הנהדרת שאני באה ממנה וכ׳ו).
ובכל זאת למה לא הייתי הרבה זמן במערכת יחסים? (מערכת יחסים אצלי מוגדרת כמעל לשנה, לא כמה חודשים בודדים, כי כאלו ברור שהיו לי). פשוט - מבחירה. אני לא מאמינה בגברים, נפגעתי המון כמו כמעט כל אחד בעולם הזה. וטוב לי לבד. אני סומכת על עצמי. אני מאד בררנית, ואני לא חושבת שפז״מ במערכות יחסים אומר משהו על בן אדם חוץ מהעובדה שאולי הוא חייב להיות בזוגיות כי הוא לא יודע להתמודד עם עצמו לבד. זאת לא חוכמה גדולה להתפשר ולהיכנס ולצאת ממערכות יחסים רק בשביל ״להיות בזוגיות״. אני בררנית כי זאת זכותי לבחור בקפידה את בן הזוג שלי כדי שלא יכנס לחיים שלי ויצא מהם באותה מהירות, מעבר לזה, אני יודעת מה אני שווה. ועד שלא אמצא את מי שאני מוכנה לאהוב באמת, אני לא נכנסת לשם.
אז זה על קצה המזלג למה אני לא במערכת יחסים. באשר אליך, הפסדת אותי ביג טיים. כי היית יכול לגלות הכל עם הזמן, ובחרת פשוט לחשוב שכנראה משהו לא בסדר איתי. מגוחך....שיהיה לך בהצלחה, תזהר לא ליפול על ״קאטצ׳״ או שאולי אתה בעצמך אחד כזה? מממממ... ;)"

וחסמתי אותו. בוואטס, בטלפון ובאפליקציה ועשיתי צילום מסך לחבר'ה שלי "עוד יהלום מהאפליקציה" כתבו לי שכל הכבוד לי על התגובה, שאין עליי ואני לא רואה בעיניים וטוב שככה והוא חוצפן, לוזר, אידיוט, יצור ומי הוא חושב את עצמו בכלל?! אחרי שנרגעתי וצחקתי מהתגובות של כל אחד. המשכתי את היום שלי.

היום אני מתעוררת בבוקר, פותחת את החלון מעל המיטה שלי בחצי עין בודקת את המזג אוויר כי נכנסה שמש כייפית לחדר ואני צריכה לעשות כמה סידורים. מוציאה את הטלפון ממצב שקט, שוכבת עוד קצת כי יום שישי בבוקר ומה אכפת לי. והטלפון מצלצל. מספר שאני לא מכירה, אזור חיוג 03. מה זה כבר יכול להיות? נענה. חצי ישנה אני עונה לטלפון עם קול ישנוני משהו "הלו?" "תני לי להסביר את עצמי" "מה? מי זה?" "זה שאתמול חסמת" (חבל שהוא לא אמר איך קוראים לו, כי כבר שכחתי). "מה?! תקשיב, הרגע קמתי ועוד לא שטפתי אפילו פנים, אני לא מתכוונת לדון בזה עכשיו" "לא נתת לי הזדמנות להסביר למה התכוונתי" "מה יש להסביר? זה לא רלוונטי" "למה לא רלוונטי?" "כי לא בא לי..." ואחרי זה יצא לי שטף דיבור שאני ממש לא זוכרת מה אמרתי בו כי בכל זאת, הרגע קמתי, רק שבסוף סיימתי את זה ב"תלמד פעם הבאה לכבד נשים ולא לשפוט אף אחת לפני שהכרת אותה באמת" וניתקתי. אחרי זה הוא שלח לי הודעה בפייסבוק(!!!!!!!!!!!!!!) שמתחילה ב"בבקשה תקראי את זה" ומשהו על לפני שנה וחצי ולא טרחתי עדיין להיכנס לראות מה הוא רוצה. כי לא מגיע לו. וגם כי יש לי מלא מה לעשות, יום שישי בבוקר!!!!!