גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אני כל הזמן מדברת על זה שיש הרבה נשים שמרגישות לא שלמות עם עצמן אם הן לא בזוגיות. לכל אחת זה מגיע באופן אחר וכל אחת מתייחסת לזה או מטפלת בזה באופן אחר. חברה שלי, זאת שסידרתי לה את הילד ההוא בשביל סקס, מתחילה להתאהב בו. לא משנה כמה היא מתכחשת לזה ומשקרת לעצמה. היא מתחילה להתאהב בו. כשאמרתי לה את זה, היא טענה שהיא איתו כי הוא גורם לה להרגיש אישה, כי בסוף הסקס הוא מנשק לה כל הגוף, כי הוא מכבד אותה, כי הוא חכם, כי הוא חתיך, כי הוא ילד טוב. ועכשיו הוא בחו"ל מטעמי עבודה והיא ממש בבאסה בגלל זה. כשהם מדברים אז זה רק על הסקס העתידי או הסקס שהיה. ולא אכפת לה ממנו חוץ מזה. היא לא רואה אותם "יושבים במסעדה".

"יושבים במסעדה" במונחים שלה, זה יוצאים לדייט. היא נראית ממש טוב וכמעט כל בחור שיוצא איתה אומר לה "תבחרי את" מתוך נחמדות או לאיודעתמהעוברלובראש, היא תמיד בוחרת מסעדות יוקרה. היא תמיד מחפשת שהוא יוציא את הארנק. היא תמיד תחפש מישהו שיש לו כסף, שגר בצפון-משהו ויש לו רצפה במקלחת שמחממת את עצמה בחורף או איזה גאדג'ט כזה או אחר כמו אאודי בחניה. היא תמיד תספר בסוף כמה עלתה הארוחה. בסדר, גם אני אוהבת אוכל טוב. אני אוהבת לאכול, ליהנות מהאוכל, אני מתרגשת כל פעם שאני יודעת שמתישהו מתוכננת לי בקרוב מסעדה טובה שכל ביס שאקח מהמנה שם איהנה ממנו. גם אם זה טייק אוואי טוב אחרי יום עבודה-לימודים ארוך כשאני חוזרת שבורה מהתחת וכל מה שבא לי זה לאכול משהו, להתקלח ולישון. אני מפנקת את עצמי. אבל את עצמי! מכספי שלי! אני לעולם לא ייקח גבר בדייט הראשון לאיזו מסעדה שאני יודעת שהוא יצא משם עם חור של 500 שקל בכיס, זה לא עניין של הערכה עצמית, זה עניין של חוסר נעימות לנצל אותו ככה בשביל להרשים אותי. היא יצאה עם סטודנט אחד שלקח אותה בשישי בערב למסעדה בצפון תל אביב (דרך אגב, היא גם מכירה את השמות של כל המסעדות הכי שוות בעוד לי אין מושג על מה היא מדברת, כן?). היא אמרה לי שהיא כבר חשבה שהיא הולכת לאכול ממש טוב ולא אכלה לפני. הם הגיעו לשם והוא הזמין רק שתייה ולא שאל אותה אם היא רוצה לאכול משהו ובזה נגמר הערב. היא יודעת שהוא תפרן, ובכל זאת מבקשת שיפנק אותה. וזה מעצבן אותי, למרות שהיא חברה, שאין גבול. לנשים אין גבול. כן, אצלי גבר ייפול אם הוא לא נראה מבחינה חיצונית לטעמי, אם אין לו שאיפות לעתיד, אם הוא סקס גרוע. אצלה גבר נופל אם אין לו כסף. זה לא קצת דפוק?

אמרתי לה שבקשר לילד ההוא, אם היא באמת לא הייתה מתאהבת בו, לא היה אכפת לה שנייה אחרי שהוא היה יוצא לה מהחדר מה עניינים איתו. ואם הם רצו לדבר על הסקס שלהם שיעשו את זה פנים מול פנים או תוך כדי הסקס. אני חושבת שכמה שפחות יודעים ומדברים עם ועל היזיז - יותר טוב. ג'ו בטוח שכל ערב אני עושה סקס עם מישהו אחר, כי אני לא מנדבת לו אינפורמציה על עצמי מכיוון שאני יוצאת מנקודת הנחה שאני פאקינג לא חייבת לו כלום. כי אני באמת לא חייבת לו כלום. וככה, גם אם הייתי חושבת שהוא לא מבזבז לי את החמצן בעולם (כי הוא אידיוט אמתי), לא הייתי מתאהבת בו. כי הוא לא יודע יותר מדיי אני לא יודעת יותר מידיי - אפשר לעשות סקס מדהים וחסר רגשות ולבעוט אותו מהבית שלי עד הפעם ההבאה. לא מעניין אותי מה הוא עשה בעבודה ואיך היה לו בהודו. 

אתמול היא שלחה לי רשימה שהכותרת שלה היא "מציאת זוגיות". אחרי שהרמתי את היד על המצח שלי כשראיתי את הכותרת, קראתי את השורות שמתחת והעיניים שלי התרחבו יותר ויותר. מזכיר לי שבכיתה ו' עשיתי רשימה שקראתי לה "התקבלות", כלומר איך להיות מקובלת. הרשימה כללה איך להתאפר כל יום. אצלה הרשימה כוללת דברים כמו "להכין כרטיסי ביקור", "לעשות לייקים לסטטוסים/תמונות של גברים בפייסבוק", "לצאת לרוץ בשביל להיתקל באנשים חדשים" ועוד כל מיני עצות שהיא נתנה לעצמה ושאלה אותי אם יש לי מה להוסיף. מההלם אמרתי לה שתיתן לי לחשוב על זה. היה בא לי לכתוב לה שתזרוק את השטות הזאת לפח ושתפסיק לרדוף אחרי המזל שלה, ומספיק שתהיה בטוחה בעצמה והוא יבוא לבד. ואז הבנתי שאני כנראה לא יכולה לנאום כל הזמן לכולם על מה לפי דעתי טוב להם ולעולם, הם צריכים להבין את זה לבד. ואולי מה שלי נראה פתטי, להם יעשה טוב. אז תסתמי לירי. תני לה.