גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

בהתחלה זה ייכאב, זה תמיד כואב. לא משנה מי נפרד ממי ואיך ולמה נפרדתם, זה ייכאב. את תשלחי לו הודעה אחרונה ותתלבטי לפני שתשלחי אותה לפחות שעתיים, כי מצד אחד ממש בא לך להגיד את מה שכתבת ומצד שני כשהוא יקרא שכתבת לו שלא ידבר איתך יותר זה אומר ששיחרת אותו סופית ואת לא בטוחה שאת באמת רוצה שזה יקרה, שהקשר האחרון ייפרם. ותשלחי בכל זאת, כי את חזקה. אחרי זה יהיו לך ימים מוזרים, כאלה שתחלמי שהוא ישן לידך בלילה ואת ממש מריחה את הריח שלו. לאחר מכן דמייני אותו בכל פינה ברחוב, בכל זאת, שלוש שנים הוא הסתובב לך במחשבות. אחרי זה תעשי עם עצמך הסכמים שאם את פתאום מריחה את הריח שלו זה כי כנראה הוא גם חושב עלייך וזה מסר מהיוניברס. לפעמים תקומי בבוקר עם הרגשה רעה ותלכי לישון עם הרגשה רעה. לרגע תאמיני שאולי הוא כבר מצא מישהי אחרת. לרגע את תחשבי שאולי תחזרו, שנייה אחרי את מבטלת את הרעיון הזה מכל הכיוונים בעיקר שהסיבה הכי אמתית שאם הוא היה אוהב אותך הוא היה נשאר, או שאם את היית אוהבת אותו לא היית עוזבת. יש ימים שלא כדאי שלמי שנקרה בדרכך לדבר איתך כי תוציאי עליו את כל העצבים. יש ימים שתרצי לשתוק. יש ימים שתרצי רק לדבר. יש ימים שתהיי עצובה ויש ימים שתגידי שלא אכפת לך ותהיי שמחה. תצאי. תבלי. תצטלמי. תעלי. הביתה. ואין שם אף אחד שמחכה לך. אחרי זה יהיו כמה ימי אבל, וכמה ימי חשבון נפש. ואז יגיעו ימי הנבואות שאת זוכרת שסבתא שלך או אחותה אמרו לך פעם שזה לא היה הראשון, ולא השני - אלא השלישי. והוא השני כי האקס המיתולוגי שטס לדרום אמריקה היה הראשון. ופתאום יכנסו בך אנרגיות שכל אחד זה אולי זה. שזה קרוב, את מרגישה. ותתחילי לשכנע את עצמך בכל מיני רעיונות שעוד קצת ואת כבר מכירה מישהו אחר למרות שיש מצב ואת יודעת בתוך תוכך שאת עדיין לא בעניין של לעבור הלאה, שאת לא חושבת לרגע על להכיר עוד משפחה של מישהו אחר ולהתחיל את כל התהליך הזה מחדש עד שתתרגלי שוב. אבל זה המירוץ לאהבה חדשה כי את לא רגילה להיות לבד בתוך כל הג׳ונגל התל-אביבי הזה.

וכל דייט שאת חוזרת ממנו כבר יותר ויותר גובר הרצון שלך להישאר לבד כי מה נסגר עם העיר הזאת? כל הגברים כאן או תפוסים או דושבגים מטומטמים? ואת מתאכזבת שוב ושוב..ושוב.

עד שיום אחד את קמה, מתפקדת רגיל ובין צחצוח השיניים לפיפי ולישון את חושבת עם עצמך שבכלל לא התגעגעת אליו היום ואפילו לא חשבת עליו ועל מה הוא עושה וקצת שכחת איך הוא נראה ומה היה הוא אומר על...

על הרגע הזה אני מדברת. את בדיכאון בערך יומיים כי את קולטת ששחררת באמת ולא מאמינה שעשית את זה. את מטפסת על קירות ונפגשת עם חברות, תופסת את הראש ומבינה שבאמת עכשיו זהו. אחרי זה כל סופש את יוצאת, דואגת לתכנן מלא זמן מראש וכשהגברים מתחילים איתך זה נעים ואת כבר יודעת מה להגיד כשאין לך חבר ואת לא מעוניינת. פתאום את קולטת שהתחילו החיים האמתיים ועכשיו זה הזמן שלך ליהנות ולהתקרחן ואם פעם ביום שישי ב2:00 היית נרדמת כפיות היום את בכפיות שבורה מצחוק על משהו שסיפרו לך באיזה באר. את פתאום נהנית מהלבד ושאת לא צריכה לדפוק חשבון לאף אחד. את רוקדת בכל פינה. מכירה. שמחה. ואת יודעת כזה מבפנים שאהבה עוד תהיה, ועכשיו זה הזמן לנצל כל רגע של רווקות ואת ההווה.