גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

חשבתי שנהיה זוג תל אביבי כזה, כמו ימים אחדים שחוויתי פה ושם עם כל מיני גברים. נקום בבוקר אחרי ערב בבאר ונלך ברגל לים, שנהיה זוג תל אביבי מהאלה שקמים והולכים יד ביד לארוחת בוקר בבנדיקט ואחרי זה סתם נטייל ברגל. חשבתי שנהיה זוג תל אביבי כזה שמטייל בלילה בדיזנגוף ויושב על ספסל לעשן או לשתות. שנהיה זוג תל אביבי כזה עם משקפי שמש נסתובב ברחוב ונתייעץ בלחש ונעצור ליד כל רמזור ונתנשק. שנהיה זוג תל אביבי שהולך לסרטים בקולנוע לב או רב חן. זוג תל אביבי של מאנצ׳ים משותפים ולילות לבנים ונחיה כזה מסופ״ש לסופ״ש ויהיה לנו כלב לטייל איתו בשדרות חן, זוג תל אביבי שהולך ברגל להצגות, זוג תל אביבי שאשמור לו חניה ברחוב כשיגיד לי שהוא בדיוק עולה מאיילון. זוג תל אביבי שעושה שופינג בסנטר והולך לשבת בלוינסקי. זוג תל אביבי שהולך לאכול בפסטה באסטה כי זה יותר זול מלבשל. 

אמרתי שאם אני אצא מתל אביב זה רק עם טבעת אירוסין על האצבע, אחרי לפחות שלוש שנים בתל אביב. אחרי שאסיים את הלימודים שלי. אחרי שארגיש יותר מוכנה להיפרד מפינה החמה והפרטית שלי. מהחדר הענק שלי עם המרפסת, עם הציוץ של הציפורים למרות שהוא באמאמא של תל אביב.

אנחנו לא נהיה כזה זוג, כי זה לא ריאלי. ביום שישי הוא הוריד אותי לקרקע בסיפור הזה שתפרתי לעצמי שיש מצב שהיה קורה אם הייתי מכירה מישהו שגר בתל אביב.

בובי מעולם לא עזב את הבית. לא את החדר שלו. הוא לא התקדם הלאה לבד. הוא מאד בוגר ועושה הרבה בשביל הבית, אבל אף פעם לא עזב את העיר. והוא בכלל שונא את תל אביב. כשהוא היה בא, זה היה בשבילי, עוד לפני שהיינו יוצאים. ישבנו והוא ביקש ממני להסתכל מסביב, להגיד לו אם אני רואה פה זוגות סביבנו בשישי בלילה בבאר ההוא. ולא, לא היו. זוגות תל אביבים לא יוצאים בשישי בערב לבאר. ואם כן, אז ראיתי את זה אצל חברות שלי, רק בחודשים הראשונים, אחרי זה כבר מבינים שאין כסף לכל זה.

אנחנו אוהבים לחיות טוב, שנינו אוהבים לצאת ולבלות ולטייל ולאכול טוב. אנחנו אוהבים בתים יפים והוא אמר לי שהוא רוצה לגור איתי בבית ולא בדירה, זה אמר לי המון עלינו. ואם אנחנו רוצים לגור בבית או בדירה, גם אם לא בתל אביב - אנחנו צריכים כסף למסביב. כן, אנחנו מרווחים סבבה, אבל החיסכון של לפחות 24 אלף שקל בשנה שנחסוך ביחד, יכול לשמש אותנו לכל כך הרבה דברים אחרים שיעשו לנו מלא טוב, במקום שיגיעו לבעלי דירה כלשהם וישאירו אותנו בלי כלום, העיקר בשביל שנגיד שאנחנו גרים בתל אביב.

אני אוהבת אותו. אחרי חצי שעה של ספיצ׳ שהוא נתן לי באמצע דיזינגוף והלם שהייתי בו אחרי שאכלנו פיצה בדרך הביתה. הבנתי שהוא צודק ותפסתי לו את הפנים בשתי ידיים ואמרתי לו שאני כל כך אוהבת אותו והוא צודק ולא אכפת לי איפה, רק שנגור ביחד ושיהיה לנו טוב. הוא ביקש שאגיד לו את זה שוב כשאני לא מסטולה.

ועכשיו אני בסוג של מסע הבנה, מעכלת. שאני עוזבת את העיר, כי מצאתי אהבה.