גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

טוב זה מעצבן אותי. זה מעצבן אותי כי מה נראה לך באמת! 

לבובי יש חבר ממש טוב, גל, שהוא לא העיפרון הכי חד בקלמר אבל הוא בחור עם נשמה ענקית. הוא מהאלה שלא למדו בתיכון, הוא לא יודע אנגלית ולפעמים יש לו יציאות שאני דיי חושבת שיש לו קצר במוח מדי פעם. בהתחלה הייתי בהלם, בסוף הבנתי שזה הבן אדם. הוא כזה. אבל יש לו לב ענק. הוא ייתן מכל הלב לחברים שלו או לאישה שלו. הוא אחד כזה שיש לו עיניים טובות וחיוך רחב של תימנים. 

אחרי תקופה בלי שום דבר משמעותי וטיול קצר של חודש בהודו הוא הכיר מישהי. נפגשנו איתה, אני ובובי, לראשונה בארהל׳ה בדיזנגוף. ישבנו ודיברנו והיא דיי זרמה עם השיחה ואפילו הצחיקה אותנו והרגישה מאוד בנוח וזה כיף שהכל זורם ככה. כשירדנו מהכסאות הגבוהים והלכנו לכיוון הבית שלי, קלטתי שהיא מהבנות שאני תמיד צוחקת עליהן בסתר שלא יודעות ללכת עם עקבים ושהעקב נשחק להן כל כך ששומעים את הרעש של הפלסטיק והברזל הזה שיש בתוך העקב אבל לא סתם ״טק טק״ של הרגע-זה-נשחק אלא קקקיייכח קקקייכככחחח עצבני כזה של אני-הולכת-ככה-חודש והרגל שלהן כזה נוטה הצידה מהשחיקה. נו מישהו פה בטוח יבין על מה אני מדברת. בכל זאת זה לא שינה לי בתפישה משהו עליה. למרות שתהיתי ביני לבין עצמי מה גורם לאישה ללכת ככה, אולי מפאת קוצר זמן?

עם הזמן היא באה לכל מפגש ותמיד הייתה מספרת לי ולאשתו של חבר אחר ש״גל לא רוצה שנעשה אינריליישיינשיפ בפייסבוק״, ״גל עושה לייק באינסטגרם לאקסית שלו״, ״גל לא קרא לי לבוא כשהוא נפגש עם חברים שלו״ וכל מיני דברים חסרי חשיבות כאלה, לפחות מבחינתי, שהיא שמה לב אליהם. תמיד ניסיתי להרגיע אותה, להראות לה צד אחר. להראות לה שלא הכל שחור-לבן ושלא תהיה עקרת בית נואשת, בתור עורכת דין לעתיד..תהיי קצת יותר אופן מיינדד ולא תקועה בפיפטיז כפרה.

ופתאום יום אחד, היא יצאה מהקבוצה של הזוגות. בובי התקשר לגל, וגל סיפר לו שהוא דיבר איתה על זה שלא מתאים לו כל הזמן לשלם עליה. הם יוצאים כבר מעל לחודשיים ביחד וכל פעם כשהם יוצאים הוא משלם על הכל בלי נכונות מינימלית (טיפ?) מצידה. הוא מגיע, אוסף, קונה, מחזיר וכלום מצידה. חוץ מאהבה. אבל אהבה זה לא הכל בקשר שהוא לחיים. אנחנו לא ילדים בני 23-24 שמעבירים את הזמן, פה זה כבר שותפות לחיים. עברו יומיים וחזרתי מהאוניברסיטה היום והבנתי שגל לא דיבר איתה עדיין והם כנראה לא חוזרים. התקשרתי לגל עצבנית בכאילו ואמרתי לו שמה זה השטויות האלה ושיתקשר לפייס אותה. 

השיחה שלנו התגלגלה וחשפה עוד פרטים על מערכת יחסים קצת מעוותת מלאה בניצולים כספיים מהצד שלה. ראתה שהבחור גר בוילה ויש לו גי׳פ צמוד, עסק משפחתי שזז סבבה כבר כמעט 50 שנה ומפה לשם חשבה שמצאה ספונסר עד כדי כך שהזמינה להם לילה במלון וציפתה שהוא ישלם. 

וזה מכעיס אותי! למה אתן כאלה? באמת, כאילו מה נראה לכן שמצאתן ספונסר? גם אם לא היה לו מי יודע מה כסף. מה את עושה? אני לא מבינה איך יש נשים שלא מתביישות לדחוק מין שלם חזרה לימי המטבח האפלים. איך בפאקינג 2016 קיימות נשים שרואות בגבר ארנק מהלך וכספומט נייד וספונסר צמוד. איך אין בושה או תחושת ניצול ומאיפה הגיעה כל תרבות ה״מגיע לי״ הזאת? מילא, דייטים ראשונים. סבבה. וגם אז, תכבדי, שימי טיפ יא כלבה! למה הוא צריך לעשות הכל ולשלם על זה גם? אחרי זה נשים לא מבינות למה הן רווקות ולמה גברים רואים אותן בתור כוס. ברור שזה מה שיקרה! את לא מרגישה חרא עם עצמך שאת רק לוקחת בלי לתת? אתן לא מבינות שאהבה זה לא מספיק ומסקס גם אתן נהנות.

בושה, אני מרגישה בושה בתור אישה בדור הזה שנשים בו מתייחסות ככה לגברים עד כדי שהן מוכנות לאבד אהבה. בושה. מצד שני, היא לא משקיע גם בעצמה וזה מסביר את עניין העקבים העקומים. קמצנות.