גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

האבסורד. אני אפילו לא יודעת איך זה קרה, אבל דווקא ביום שחזרתי לפסיכולוגית שלי שהייתי מבקרת אצלה לפני למעלה משלוש שנים (הייתי בטיפול שנה) דווקא באותו היום ועוד בדיוק אחרי פגישה איתה, אני יוצאת למסעדה עם גייפרינד שלי והמלצר הוא זה שבגללו הלכתי אליה בפעם הראשונה.

כשהוא עבר לי בפריים בהיתי בו כמה שניות ואפילו מצמצתי פעמיים לוודא שאני רואה נכון. 

האמת שחשבתי עליו בימים האחרונים, תהיתי לאן הוא התקדם. הבחור ששבר לי את הלב לרסיסים, הבחור שהסתכל עליי כמו שאני גם כשהייתי עוד 20 קילו. הסתכל עליי ישירות לתוך הלב וכבש אותו. אותו גבר שהייתי מוכנה לעזוב בשבילו הכל וללכת רק בשביל לילה במחיצתו. הוא ששבר לי את הלב, שבגללו קמתי בוכה, שבגללו בספטמבר 2013 החלטתי שאני לא סומכת על גברים, לא מצפה מהם לכלום ושאישה לעולם לא תצליח לשכנע גבר שלא רוצה אותה להיות איתה. אני זוכרת את אותה שיחת טלפון שהלב שלי התנפץ לאחריה, שהרגשתי שאני מתפרקת, את רגעי ההתאבלות והאיחוי של השברים בתל אביב וגם לפניה, שלא נתתי לעצמי להיקשר לאף יצור חי כי בסוף הוא יכול לעזוב בגלל מישהי אחרת. ימים של רביצה ובכי בים, דיכאון, התאבלות, כעס וכאב. קריאה חוזרת של כל הסטוריית ההודעות שלנו והדיון הבלתי פוסק הזה ביני לבין עצמי שאם הייתי עושה אחרת אולי היה נשאר. 

שנה של טיפולים פסיכולוגים גרמו לי להבין שזה לא מה שהיה צריך לקרות ומה ששלי בסוף יגיע עד אליי.

אני זוכרת את המונולוגים האישיים קורעי הלב שכתבתי כאן. ואלו שהיו גם ביני לבין עצמי כשהרטבתי את הכרית מדמעות של געגוע, כעס ובעיקר השלמה שהוא לא יחזור. וידעתי אז מה בדיוק אומר בפעם ההבאה שאראה אותו. מילה במילה, בעיקר שאני פגועה ושהוא הפסיד אותי, כי הייתי יכולה להיות כל כך טובה בשבילו.

עברו קצת יותר משלוש שנים. אין לי מושג מה קורה בחייו. מאותה שיחת טלפון עשיתי אנפולוו בפייסבוק ובשלב מתקדם יותר גם ביקשתי שימחקו לי אותו לגמרי. לא ידעתי ולא רציתי לדעת שבב מידע, בעיקר בשביל שלא יכאיב לי.

ואחרי כלום של שלוש שנים שבאמצע עברו כל כך הרבה מים בנהר האישי שלי, הוא צץ מולי. על תקן המלצר שלי.

לא נרעשתי כמו שחשבתי שיקרה ולא כאב לי אפילו לא קצת. הוא קצת השתנה בפנים ובמבנה הגוף הוא רזה מאוד, כל השרירים נעלמו. הוא מדבר שונה. והוא הביא לנו לבבות ארטישוק על חשבון הלב הפגוע שלי, כמעט שפך עליי בירה, בירר עם יש סיטואציה עם הגייפרינד וגם הביא לנו קינוח על חשבון הבית.

אז אני יודעת עליו בכללי מאוד, לא שאלתי שאלות ספציפיות כי אני לא שם כבר מזמן וזה לא כל כך מעניין. זה לא הרעיש או הרעיד את עולמי. 

זה כאילו לא היה מעולם. 

מקרים כאלה מגלים לי כל פעם כמה אני חזקה יותר ומיום ליום.

בסוף חזרתי לבובי שלי, המתוק והחם שישן במיטה שלנו ולחשתי לו באוזן שאני אוהבת אותו. כל כך.