ההאזנה למשהו שהוקלט לפני 5 שנים פשוט הוריד לי אסימון. כנראה שהייתי צריכה לשמוע את זה עכשיו כדי להבין משהו.
הבנתי שחברים, טובים ככל שיהיו, זורקים מילים לאוויר שעלולות להרוס מערכות יחסים שלמות ועל כלום. כי גם אם נראה להם שהם רואים את כל התמונה, הם לא. ומזל ששנינו התעקשנו על מערכת היחסים הזאת כי אחרת היא מזמן כבר הייתה מתפרקת.
מעבר לזה, הוא רואה את העתיד כלכלית הרבה יותר טוב ממני. ואני צריכה לסמוך עליו שהוא באמת דואג לנו, כדי שיהיה לנו יותר ממה שיש לנו עכשיו וכדי שנוכל להעניק לילדים שלנו מבלי להסתכל על כל שקל שנוציא.
בא לי להגיד למי שהייתי לפני חמש שנים, להיות בשקט. כאילו חלאס להתנצח על כל דבר איתו. הוא יודע והוא רוצה לטובתך. כבר לפני חמש שנים הוא ראה את טובתכם ואיך שאתם קונים דירה והופכים למשפחה, שאת לא ראית כלום. וזה הצריך ויתורים אבל בדיעבד הם לא היו נוראיים, כי באמת, גם טיילנו בעולם וגם עבדנו וגם חסכנו. וזה לא היה כזה נורא לגור עם אבא שלו שנתיים וחצי, כי הוא איש נחמד ומעולם לא התערב לנו בכלום וגם לימד אותי ניקיון וסדר שאני באמת לא מבינה עד היום איך הוא הצליח לגרום לי לא להשאיר כוס בכיור. כנראה שזה התחיל מ"לא נעים" והמשיך לשגרה עד שהיום בבית שלי, אין מצב שתישאר כוס בכיור או בכל מקום אחר שהוא לא היישר למדיח בתום השימוש. אה, וזה שאני מעבירה סמרטוט אחרי בישולים? פחח זה כבר קיצון של השפעות רמת הניקיון, כי זה לא קרה אצלו אבל פה בבית? ברור. מבריקים את המטבח אחרי בישולים.
וכל זה גורם לי לשחרר, כי הבן אדם התחתן איתי ועשה לי ילדה והוא כל כך דואג לעתיד שלנו שאין לי מה לחשוש בכלל שהוא יילך גם אם לא יוצא לנו לעשות סקס יותר מידיי כי שגרה. אבל הוא כן מגניב לי צביטה לטוסיק ואני כן נותנת לו נשיקה בשפתיים ואוכלת אותן על הדרך כי הן בשרניות כאלה וזה כיף.
והוא כן הלך אתמול לאחותו ליום שלם עם גל והשאיר אותי בבית לעשות לעצמי שקט ולישון צהריים, לראות טלוויזיה או לקרוא ספר. חבל שלא הלכתי לים, עוד מעט ימי הים נגמרים ואני יודעת שאתגעגע אליהם בחורף.
ובכלל, הוא כל כך משתדל ואני רק מחפשת מה הוא לא עושה בכל ה"כן" שלו. וטוב, אני עובדת על זה. מאז יום כיפור החלטתי שאני משנה משהו בגישה שלי כלפי העולם כולו ובינתיים זה עובד.
אני עייפה.