לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 35



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2021    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

10/2021

הריח הזה


איך שפתחתי את הגלון ושפכתי לדלי נזרקתי אחורה. מסתבר שהייתי שוטפת את החדר שלי בדירה בתל אביב עם הנוזל רצפות הזה ושכחתי מזה בכלל. חשבתי על עצמי אז שלא דמיינה בכלל את מי שאני היום, לא עברתי לעצמי בכלל במחשבות ככה. לא אמא, לא עם בובי, לא לא-תלאביבית. כאילו, ידעתי שיהיה איזה משהו, מישהו, אני לא אשאר ככה לנצח ובכל זאת לא תיארתי את עצמי.
ביום חמישי אחגוג יום הולדת 33 ובובי עם פוקר פייס בהגזמה ואני גם לא שואלת שאלות כי נראה שזה לא נופש בפונטה קאנה אז אין לי ממה להתלהב :) 
ההורות משנה הכל. זה בסדר ואנחנו מכילים את זה, אבל זה כל כך שונה. גל היא האושר הכי גדול שקיים בעולם, עד כדי כך שאני מפחדת שזה רק מה שמחבר בינינו, לפעמים זה באמת נראה ככה, שהפכנו להיות מן זוג הורים משעמם הזה שחג סביב התינוקת שלו וכבר חושב על עוד אחד לפני שהוא התרגל לרעיון שהם כבר לא זוג, אלא משפחה.
וכאילו כן, מצידו של בובי להביא עוד ילד עכשיו היום כי אנחנו לא נעשים צעירים יותר וגם ככה לדעתו אנחנו בהורות מאוחרת (רוב רובם של חברינו משני הצדדים הורים כבר לילדים בני שנתיים פלוס או לשני ילדים פלוס). אבל בונא יש סיטואציות שהוא עומד כזה מול היקום שמתקיים לו כמו שהוא צריך ובוהה בו, כאילו מה הוא עושה עכשיו, וזה מעצבן אותי ונשבעת נשבעת נשבעת שאני מגייסת את כל כוחותיי בכל קצות העצבים שלי, לנשום רגעעעעעעעעעעע ולהגיד לו בנחת או בכמעט נחת או לפחות בעדינות שלא תרטיט את עולמו של האשכנזי העדין שלי מה צריך לעשות, ובעיקר שלא צריך לעשות סיפור מכל דבר. 
השבוע קמתי בבוקר (בוקר=יש חושך בחוץ) לקחתי את גל לגן, חזרתי הביתה ובמקום כמו בן אדם נורמלי כזה, לשבת רגע בשקט כי גם ככה דיווחתי שאני מאחרת לעבודה כי יש לי שעה ספייר ועל הזין שלי שאני אעבוד בחינם כי נוספות אני לא מקבלת, אז במקום לשבת רגע בשקט לשתות קפה, להסתכל על האופק עם פיסת הים שרואים מהמרפסת שמש שלנו אפילו לעשות כמה נשימות או בכלל לשקוע באיזו מדיטציה או לדבר עם עצמי רגע על עצמי ועל החיים - לא!!!!!!11 שטפתי את הבית כמו משוגעת רצה עם הדייסון מפינה לפינה ואז עם המגב והסמרטוט, בסוף התקלחתי ודילגתי לעבודה כי בערב אבא של בובי בא עם בת הזוג שלו ולא יהיה לי זמן לנקות את הבית וכולי ככה בטירוף מנקה, מסדרת, מתקתקת, מתקלחת, עפה למקלחת, הולכת לעבודה, חוזרת מהעבודה, אוספת את גל מהגן, מושיבה אותה בכיסא אוכל, נותנת לה לאכול והיא מחזיקה את הכפית ואוכלת ואני מתמוגגת מהחכמה שלי כפרה עליה איך רואים שהיא הבת של אמא שלה ואז נמאס לה פשוט לאכול מהכפית או בכלל והיא לקחה את הכפית מהיד שלי והעיפה את כל התכולה שלה אחורה, על הרצפה, הספה והמזנון והוציאה לי את החשק לחיות לרגע.
אבל באמת שתוך כדי הוצאת החשק לחיות, דפקתי צחוק כזה כי אין מה לעשות, להקליל נכנס לי חזק לסיסטם, אז צחקתי ועשיתי תוך כדי בקרת נזקים מהירה ואמרתי יאללה כוסומו אז כן יש קצת הרבה כאן וכאן וכאן וכאן ואוי גם כאן רוטב אדום וחתיכות קציצה כי הילדה החליטה לעשות בלאגן וגם אם הם ידפקו עכשיו בדלת ויראו את כל הברדק הזה.. אז שיראו! מה לעשות? גם הם עברו את זה ומה אכפת לי.

אלו החיים, לעזאזל. 
נכתב על ידי , 16/10/2021 21:41  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הבוחן העליון ב-30/10/2022 11:50




85,111
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)