גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

זה קטע כזה לפעמים, להכנס למישהו רנדומלי לחלוטין, לראות שבחברים שלו, אלו שלא משותפים, יש תמונת פרופיל שמושכת את העין, להכנס אליו, או אליה, ואז לחבר שהכי משך את העין אצלהם, וזה יכול להעביר לפחות שעה. בכניסה לחיים של אנשים, ולדמיין מי הם בדיוק, לראות תמונות שלהם, מכל מקום על הגלובוס, שהם נהנים, שהם מבלים, מה הם עשו בצבא, אנשים שבכלל לא יודעים שאת קיימת, ושאת עוברת על כל התמונות שלהם בפייסבוק.

תמונות שאף אחד לא הכריח אותם להעלות..חיים שלמים.

חטטנות? אולי.

אבל גם לקרוא בלוג זה סוג של חטטנות.

בגלל זה קוראים לבלוג שלי "סידרת הריאלטי שלי", כי אתם, קוראים את חיי, ללא תמונות.ומעטים ממכם יודעים איך אני נראית ומה שמי האמיתי.

וזה בסדר.

ופייסבוק זה עולם שלם, מקלידים שם, או מקום, ומוצאים כל בן אדם, כל דבר.

הטעות היתה לשלוח לי את התמונה. לא בעצם, הטעות היתה לתת לי שם ומקום מגורים.

תודה, הוא בן אדם מקסים.

:)

אתם מכירים את זה שאתה עומדים בתוך הים, לתומכם, לא חושדים בכלום, והגלים שקטים, הכל סבבה, זורקים מבט לאיפה שהתיקים לוודא שהכל תקין, וואלה? הכל תקין, נגעלים מהזקנה הרוסיה עם הצלוליטיס בתחת (שבתכל'ס..עוברת אתכם בשחייה עד החוף), מסתכלים על הגברים, על הנשים, על החבר'ה..ופתאום! מגיע גל ושוטף לכם את הצורה, וסוחף אתכם ישר לתוך התחת של הרוסיה עם הצלוליטיס?! יפה!!!!!

אז זה מה שקרה לי.

בערך, אני פשוט עמדתי במסיבה, לתומי, באמת שלא חשדתי בכלום, הסתכלתי על האנשים רוקדים, על הלהקה שעל הבמה, שעוד מעט יורדת..אחרי הופעה מקפיצה ביותר...ופתאום! גל של ערסים שטף אותי! משום מקום קיבלתי מכה בעצם של הלחי, נח הזיז אותי לצד מהר, וראיתי מלא אנשים קופצים אחד על השני עם אגרופים שלופים.

כשיצאתי מההלם, הבנתי, ש..כן, חטפתי אגרוף.כלום לא נשבר, אבל התנפח לי (שמתי ישר קרח) ויש לי שריטה(אפשר לקרוא לזה אפילו פאנס)סקסית כזאת ליד העין.

במסיבה הזאת, אני לא יודעת מה קרה להם, מסיבת קיבוץ, למה לעזאזל מכניסים לשם ערסים? אף פעם לא היה שם מכות, פתאום החליטו שגם ערסים עם חליפות של פומה עוברים סלקציה, ונהיה בלאגן.

האגרוף הזה שכנראה מי שנתן לי אותו לא יודע שאישה קיבלה אותו, איכשהו עורר אותי.ראיתי את האור.

ראיתי אותו אתמול במסיבה, ופתאום הבנתי שאני צריכה לשחרר אותו, לשחרר את עצמי ממנו, אני מחפשת משהו רציני.אני רוצה אהבה, אני רוצה לאהוב, אני רוצה שיהיה מישהו שיאהב אותי, שיהיה לי כיף איתו.הוא היה יכול להיות אחד כזה, אבל פתאום עוברות עליו "שנים חסומות שנים בלי רגש" כאלה, ואני סתם..סתם רודפת אחרי משהו, כי אני רגילה להשיג, רגילה להוכיח לעצמי סימנתי-לקחתי, רציתי-הצלחתי, יש לי רצון עז לסמן וי על דברים.

ובסדר שהוא מעלה לי את האגו, אני לא מחפשת מישהו שיעלה ליאת האגו, טוב אולי קצת.. ;)

אבל..זה לא שווה את זה, אז ביג פאקינג דיל, אני לא אהיה איתו, כנראה שזה לא נועד, אני חייבת לשחרר.למצוא מישהו אחר, שהשנים אצלו לא חסומות ויש בהן רגש. ונמאס לי שפתאום כל הגברים החליטו עם כניסתה על עונת החורף שבאה עלינו השבוע לטובה, לחפש רק דברים לא רציניים. אני באה לחפש עבודה, המנהל חנות מתחיל איתי, אני לתומי מברמנת לי בכיף, הראש מלצרים מתחיל איתי, ויש לו חברה, ובסדר, טוב, יופי, נותן לי כיף וחיבוק לאגו, אבל הם לא רציניים.

ואני יכולה לזרום, אבל אני יודעת שאני ממש אצטער על זה אח"כ, אז אני לא זורמת. ולפעמים אני אפילו קרה כמו גופה, רק בשביל שאנשים האלה לא יתקרבו אליי.

וכל ה"חכמים" אומרים 'אל תחפשי אהבה, היא תגיע לבד, דווקא שלא תצפי', וואלה?! מה זה "אל תחפשי אהבה" אבל אני רוצה אהבה! וכשאני לא אחפש, אז כנראה אני לא ארצה, ואם היא תגיע, אז זה לא ממש יעזור לי!

ומי לא רוצה אהבה? בסדר, יש כאלה שלא מתאים להם כרגע, אבל לי מתאים מאוד כרגע, נמאס לי מהסטוצים (תודיעו בחדשות) ונמאס לי מהודעות "את ערה?" שבא לי לתת להם סטירה.

לא! לא ערה, ישנה, רוצה לישון, לנצח, עד שמישהו שבאמת שווה את זה יגיע ואני אהיה יכולה לתת לו את כל האהבה שאני יכולה לתת. אז..החלטתי לשחרר, ממנו, בסוף כמו כל הגברים - גם הוא יחזור. וגם מכל הנודניקים האלה, שאם לא היה לי איברים נשיים הם היו שוכחים שאני קיימת, שאני בת אדם ויש לי רגשות, מעבר ל"גוף הסקסי, העיניים היפות והשנינות".לעזאזל!

שיהיה שבוע מקסים.

תודה להורי הנהדרים, שהחליטו להפוך את הבית מ"בזק" ל"אורנג'", והביאו את הטכנאי החתיך והנשוי אלינו הביתה, הכניסו אותו אליי לחדר, ונתנו לו לראות את כל החזיות תחרה וכ"ד והתחתוני חוטיני/טנגה שלי, שהיו ממש באותו רגע פרוסים לי על המיטה.

בגלל שהייתי עצלה מידיי לסדר אותם במגירה.

תודה לכם.

תודה לנהג האוטובוס, שעוד לפני ששילמתי לו שם גז והעיף אותי על השימשה.

בגלל שלא הספקתי להוציא את הכסף לפני שעליתי לאוטובוס והסתבכתי עם התיק והארנק.

תודה לך, נהגוס.

ותודה להוא, שלקח אותי לפאב הזה, והשקה אותי במלא גינס וציי'סרים של ואן גוך בטעם קפה.

בגלל שהוא רצה מציצה.ולא הלך לו.

תודה לך, סוטה.

תודה לקופאית, שלקחת ממני את ההזמנה של הסושי, ולקח לה עשרים דקות להסביר לסיני שמאחוריה מה אני רוצה.

בגלל שהיא חדשה, וכולם חפרו לה.

תודה לך, שבזבזת לי את כל ההפסקה, והייתי צריכה לבלוע את הרול שלם, כי מיהרתי.

תודה למנהלת סניף המזדיינת, שגנבה לי בונוסים במכירה.

(ועוד נתנה את התירוץ הכי מטומטם) בגלל שאני חדשה, ולא רשומה בקופה.

תודה לך, יא זונה, התפטרתי.

אז באמת, תודה רבה לכולכם, על זה שאתם כאלה נהדרים, ועושים לי את החיים קלים יותר.

נ.ב - כן, אמא, אני יודעת, שאת לא יודעת איך זה להסתכל לבן אדם, שאת לא מכירה בעיניים, אחרי שהוא ראה את כל אוסף הבגדים הלבנים שלך.

אבל זה בסדר, אני בסדר, אני מתחילה להתרגל לעובדה, שהוא לא הפסיק לדמיין אותי לבושה בפריטים אלו, או לא לבושה בכלל.

תודה.