לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 35



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

3/2014

סקס וגיל 70.


השיחה הזאת התחילה בכלל בגלל סוג של הודעת שרשרת שמישהו כתב למישהי שהולך להיות ביניהם איזה קטע רציני. על השנים הבאות וכל מה שיצא מזה. ובסוף שהוא יתחילו בשלב מסוים להתרחק אחד מהשנייה, ויהיו רק "שותפים לגידול ילדים". זה מאוד ריגש אותי, והזלתי דמעה. ועוד אחת. ועוד כמה. בכל אופן, שלחתי את זה לגיא, לנסות להוציא מהתחת הזה קצת סמפטיה ואיזשהו רגש. אה כן, גיא..אני סיימתי את ההתקשרות בנינו, הוא ממשיך אותה. לא עשיתי לו שיחה של יחסינו לאן. הוא מבחינתי כלום בפיתה, שלועסים, ובולעים, ואז זה נתקע בגרון. ואני לא בטוחה שגם אני משהו יותר מזה בשבילו. לא נפגשנו מלא זמן, מאז שישנתי אצלו, ולא באמת אכפת לי.


בכל אופן, שלחתי לו, ולפני ששלחתי לו הוא אמר לי שהאקסית שלו הראתה לו את בעבר, והוא זוכר שהוא לא התרגש, אבל הוא כבר שכח מה היה שם בדיוק. שלחתי לו שוב. קיבלתי ממנו הודעה שהוא הבין למה הוא לא התרגש מזה מקודם. כי זה לא מרגש. כתבתי לו שהעניין הזה נכון ולא נכון. כי מצד אחד שיש זוגות שאוהבים עד נצח, ויש כאלה שלא. ונפרדים באמצע. הוא ענה לי "השאלה אם נמשכים אחד לשני עד נצח". הוא לא מבין.


זה מעבר למשיכה, בגיל 70 לא תחשוב על לזיין לזיין לזיין, יהיו לך "דאגות" אחרות. יהיו לך ילדים, נכדים, לגליזציה לעשן, ענייני בריאות, אולי עבודה, ועוד הרבה דברים שמתעסקים בהם בגיל 70. אמרתי לו שנדבר בגיל 70 ואני אוכיח לו שיהיו דברים שחשובים לו. שאם אישתו תהיה חשובה לו בגיל 70, והוא יהיה מוכן למות בשבילה, למרות שהם לא עשו סקס כבר לפחות 15 שנה, זאת אהבה אמיתית. לא לכמה כוס אתה נכנס ולכמה מיטות אתה מתגלגל. ועם כמה בחורות במסיבה אתה מתחיל. זה הרבה מעבר. היום אין הרבה זוגות מאושרים שנמצאים ביחד, ומוצאים לכל בעיית נישואים פתרון קל ולא משנה מה יגידו הילדים - גירושים. כאילו להתגרש זה מה שיפתור את הבעיות. לפעמים כן, לפעמים לא. וזה משאיר צלקת לחיים של אותו זוג ואותם ילדים שלא מבינים למה אמא ואבא לא ביחד. יש זוגות פרווה, כמו שהמטפלת שלי לשיאצו אומרת. שלא רע להם, ולא טוב להם. כזה באמצע. ויש גם זוגות שרואים שזה טוב, וזה יהיה טוב עוד הרבה שנים. אבל זה תלוי בזוג. זה תלוי בסוג הקשר והעמקתו. לא תלוי בסקס. כמה פעמים עושים בשבוע או בשנה. סקס זה הרוב במערכת יחסים בהתחלה, אחרי זה יש כבר כל כך הרבה דברים על הראש, שזה נהיה דבר שולי. חבל. וצריך לדעת לתחזק את הזוגיות על ידי סקס טוב וחופש מדי פעם. אבל בגיל 70, סקס זה באמת כבר לא הכל בחיים. זה כבר מעבר, זה מחויבות, זאת אהבה אמיתית, זאת הבנה וכבוד למי שנמצא ממול.


הוא ענה לי:"לא אכפת לי אם בגיל 70 שנינו נתפגר".


אמרתי לו שימשיך להיות יפה ושישתוק.





וזה הטקסט למי שמעוניין:

קרן,

את ישנה עכשיו ואני יושב בסלון החדש שלך בין הארגזים שעדיין לא פרקת, מת מפחד. מפחד שכל זה יגמר. רק לפני שלושה שבועות החיים שלנו התנגשו וכבר קשה לי להיזכר מה היה לפנייך, נכנסת לי לנשמה ואני לא רואה איך את יוצאת משם.

עכשיו מושלם, אלו הימים היפים שלנו. עכשיו, כל צעד שאת עושה בבית לבושה בטריקו שלי נראה כמו קסם. כל נקודת חן חדשה שאני מגלה על הפנים שלך זה כמו לגלות יבשת.

אבל אני יודע שזה זמני. זה כל כך זמני שאני יכול לתסרט בראש איך יראו הימים, השבועות , השנים שיבואו

אחרי שהקסם יתפוגג.

מחר נפרק את הארגזים שלך ואני אעזור לך לסדר את הגופיות במדף האמצעי, אני אתפוס יוזמה ואבנה לך מדף מיוחד לעשרות זוגות הנעלים שלך. את תצאי לסיבוב בעיר, תקני וילונות ותחזרי עם ארוחת צהרים. נשב על הרצפה בסלון, מזיעים ועייפים, אבל זה לא יפריע לנו להרגיש האנשים הכי מאושרים בעולם.

כשנסיים לאכול, תגיע שעת אחר הצהרים, האור שיכנס מהחלון, ייפול על הפנים שלך בצורה הכי מושלמת ואני ארצה לבכות מכמה שאת יפה.

אחרי שבוע את תתמקמי בדירה, אני עדיין אחפש אחת משלי, את תציעי שאשאר אצלך עד שאמצא. אני אעביר שני ג'ינסים ליד הגופיות שלך, יעבור שבוע ואני אביא את ארגז הדיסקים שלי ואת המאפרה שאני הכי אוהב. אחרי חודש נתחלק שווה בשווה בשכר הדירה.

בבקרים אני אקום לפנייך, אני אכין לך קפה בלי סוכר ואדליק לך סיגריה, את תצאי מהמקלחת, רק תחייכי, אני אפילו לא אשאל מה שלומך, כי אני כבר אדע שאת לא בנאדם של בוקר, לפני שתצאי ללימודים, תנשקי אותי ותגידי תודה.

אני אכנס למקלחת ואשטוף את עצמי במים פושרים כי את בזבזת את כל החמים על השיער הארוך שלך, אבל זה לא יפריע לי, אני לא אפסיק לחייך, גם בעבודה, אני אצליח לשכוח שאני שונא אותה, כי יהיה לי אותך, מחכה לי בבית על הספה בסלון, חצי ישנה.

בערב יתחשק לנו סתם לטייל, ניתן לרגליים לקחת אותנו לאן שירצו ונמצא את עצמנו בתלפיות, כל הדרך נדבר עלי, עלייך, על העיר, נשלים משפטים אחד של השנייה ונצחק מהבדיחות המפגרות שלי.

בלילה נזדיין כמו שני תיכוניסטים, בלי אמצעי מניעה, בלי בושה, עם עיניים פקוחות, את תעבירי יד על הכרס הקטנה שלי ותגידי שזה הדבר הכי חמוד ונעים שראית בחיים שלך, אני אניח ראש על הבטן שלך ואת תספרי לי על האקס שלך, אני אקשיב, ולפני שתירדמי אני אבטיח שבחיים לא אזניח אותך.

אחרי שבוע נצא ביחד עם מוטי והחבר'ה, כל הערב את תצחקי וכל השולחן יתאהב בך. לפני שנלך, מוטי

יגיד שזה לא יכול להיות שנפלה עלי כזו בחורה.

את ההורים שלך אני אכיר ביום הולדת לאחיך, אני אהיה לחוץ ואת תרגיעי אותי, אבא שלך יהיה נחמד ואמא שלך עניינית. את ההורים שלי נפגוש במקרה ברחוב, אמא שלי תביך אותי ואבא שלי לא יפסיק לחייך.

כשתסיימי את התואר נעבור לדירה יותר גדולה. אני אלחץ מהעובדה שאת תרוויחי יותר ממני ואני אחפש עבודה של גדולים. אבא שלך יסדר לי ג'וב בחברה של אחיו. אני אקום כל יום בשבע בבוקר ואקפיד להתגלח לילה לפני. אחרי חודשיים אני אצליח לשכנע את עצמי שזו עבודה טובה, את תרגישי יותר בטוחה ואני אחשוב שאני מאושר.

את תמצאי עבודה בת"א, תגיעי הביתה מאוחר, נראה ביחד פרק של "חברים" את תירדמי לפני כתוביות הסיום.

אני אשכנע אותך לקום מהספה להוציא את העדשות מהעיניים, אחרי חודשיים את תחזרי למשקפיים.

אני אחשוב שאת פחות יפה ככה.

סופי שבוע יהיו הרגעים היפים שלנו, נרד לים המלח עם פק"ל קפה ושמיכה, נשב שעות על סלע באמצע שום מקום ונשתוק,

במוצאי שבת ננסה לדחוף כמה שיותר חברים ללו"ז , לפעמים נלך לקניון לעשות סופר.

ביום הולדת 30 שלך, אני אקנה לך טבעת. נקבע תאריך לקיץ, נפגיש בין ההורים ומוטי לא יפסיק לצחוק עלי.

ואז, באחד מלילות הקיץ היותר קרירים, אני אשבור את הכוס, את תבכי, מוטי ישתכר, ואמא שלי תחשוב שנגמרו לה הצרות.

בלילה, אחרי החתונה, ייפול לי האסימון ואני יאכל התקף חרדה, אני לא אצליח להירדם, אני אשכב לידך מזיע כמו חמור, אביט בך ישנה כמו גוויה עדיין בשמלת כלה. בבוקר, שנינו נתמודד עם הנג אובר ואת תגידי שאת רוצה ילד, אחרי תשעה חודשים יולד עומרי.

בחודשים הבאים נתהלך בבית כמו שני זומבים שנשלטים ע"י ייצור קטן שנראה כמוני אבל אני לא מבין מה הוא רוצה. את תספרי את השיער הארוך שלך כי לא יהיה לך כוח לטפל בו, אני אנסה להפסיק לעשן אבל בלילה אני אברח למרפסת לדפוק כמה שאכטות.

את תחליטי להאריך את חופשת הלידה, אני אעבוד יותר שעות. כשאחזור בערב אני אשתדל להיות אבא טוב. לפני שאני אלך לישון אני אביא ביד כשאני מדמיין בראש את המזכירה החדשה במשרד.

את לא תחזרי להיות מה שהיית לפני עומרי, אחרי כמה חודשים את תשלימי עם הקילוגרמים החדשים שהצטרפו לבטן שלך, אני אסתפר קצוץ בפעם הראשונה בחיי ואגלה שבדיוק כמו אבא שלי אני מתחיל להקריח.

אחרי שנתיים נעשה לעומרי אחות, נקנה בית ואוטו מחברת השכרה. הטיפול במיה יהיה יותר קל, אני כבר אהיה אלוף בהחלפת חיתולים, אפילו נתרגל לבכי בלילה. בדרך לעבודה אני אזמזם את הלהיט החדש

מ"טיף וטף 12".

שבתות נעשה שבוע שבוע, פעם אצל ההורים שלך, פעם אצל שלי, ברגע שנגיע לשם נדחוף להם את הילדים לידיים ונלך כל אחד לפינה אחרת של החדר, ננצל את השעות שיש לנו לקרוא את מוספי השבת.

פעם בחודש נשכב. לא יהיו שום תנוחות ותרגילי אקרובטיקה, את על הגב עם הפנים לתקרה, אני מעלייך, משמין, מתנשף וגומר לפני שנישקתי אותך. נשחק את המשחק, ננסה לדבר, אבל שנינו נדע שזה כבר לא כיף.

השנים הבאות יעברו עלינו בשינה, נעשה את כל הדברים שצריך לעשות, נבחר בתי ספר לילדים, נשדרג אוטו,

נצא פעם בחודש לראות סרט ואת תמיד תירדמי לפני הסוף. אני אהיה אחראי על הקניות, אחרי שבע שנים אני כבר לא אשכח לבדוק את התאריך שעל הקוטג'. את תשבי עם הילדים על שיעורי הבית, אני אקח את האוטו לטסט, את תקני לי בגדים, אני אשלם את החשבונות, את תעשי כלים, אני יריב עם הכבלים.

ננסה לחסוך כסף לטיול באירופה אבל אז יגלו שלעומרי יש בעיה בשרירים וכל הכסף ילך לפיזוטראפיה.

ביום הולדת 39 תפתיעי אותי ותשלחי את הילדים לאמא שלך, נרד לאילת, כל סוף השבוע נאכל כמו חזירים

וננסה לעשות סקס כמו פעם, אני אנסה להרים אותך וייתפס לי הגב. נחזור בטיסה עם עוד 20 זוגות, לכולנו יהיה אותו מבט, מת כזה. אבל העיקר הבריאות.

כשהילדים יגדלו אני ארשה לעצמי לצאת קצת בערבים, אני אפגוש את מוטי והחבר'ה, נשחק קלפים, נלך למשחקים של בית"ר. את תמצאי לך תחביבים, כשתספרי לי עליהם אני אעשה עצמי מתעניין. נשחק את המשחק.

מבלי שנצליח למצמץ יעברו עוד כמה שנים, יהיו ימים שאפילו לא נשאל אחד את השנייה מה שלומך? זה לא יעניין אותנו, נהפוך לשני שותפים שמגדלים שני ילדים. לא נריב, לא נצעק, פשוט נתרחק. כל אחד יבנה לעצמו עולם משל עצמו, מידיי פעם העולמות יפגשו, כשיש אירוע משפחתי או תור לרופא. אני לא אוהב לצעוק, אז גם כשתתעצבני שקניתי את אבקת הכביסה היקרה אני אסתובב בגב שפוף ואחזור לסופר להחליף אותה.

אנחנו נתבגר, נתקמט, הגוף שלנו יתכער ויהיה לנו ריח של זקנים, הכרס שלי, שפעם חשבת שהיא הדבר הכי חמוד בעולם, תתנפח ותכוסה בשיער שיבה, החזה שלך ייפול, השיניים היפות שלך יצהיבו, לא יהיה בנינו שום מגע, אפילו לא במקרה. נזניח את עצמנו, נשכח שפעם הייתה פה תשוקה.

הילדים יכנסו לגיל ההתבגרות ויעשו לנו טרור. אני ארצה לתת להם כמה כאפות לאפס אותם, לך תהיה יותר סבלנות, כשעומרי יעוף מבית ספר את תפלטי שהוא בדיוק כמוני, תבוסתן. אני רק אחייך ואגיד לך שלפחות אני לא התחתנתי עם לוזר.

כשהילדים יעזבו את הבית את כבר תרשי לעצמך לעזוב את חדר השינה באמצע הלילה כשאני נוחר, אני אפילו לא אשים לב.

השעמום ישגע אותנו, לא יהיה לנו מה לעשות, אז נשפץ את המטבח, נחליף רצפה בשירותים וכשזה יסתיים פשוט נתחיל לשנוא. את לא תאכלי לסבול את הרעש שאני עושה כשאני לועס את השניצל, את תרצי לשבור לי את הלסת, אני אצא מדעתי כשתגרדי את העור היבש ברגליים שלך, ואשנא אותך שנאת מוות על זה שלקחת לי את החופש.

אחרי השנאה תבוא שתיקה, נפסיק לדבר. נשתוק. את תשתקי כשתגלי שאני מזיין מהצד, אני אשתוק כשאני ארצה לבקש סליחה. נשתוק ונשקר ונמות ואולי נזדיין פעם בשנה.

ואז, כמו רוב הגברים בעולם, אני אמות לפנייך, אשאיר אותך לבד, בבית עם מטבח משופץ, לסגור את כל החשבונות שלא הספקתי, לגדל את הנכדים, ואת תמותי כל כך עייפה.

קרן שלי, כפרה שלי, נשמה שלי, קרן אור שלי, אני כותב לך את המילים האלו כי זה בוער בי וחשוב לי שתדעי שאם החרא באמת הולך לשטוף אותנו והשגרה תזהם אותנו, חשוב לי שתדעי, שעכשיו, כשאני יושב פה ואת ישנה ואני שומע את הנשימות שלך וזה הדבר הכי יפה בעולם, אני כל כך אוהב אותך שמתפוצץ לי הלב.
רני


נכתב על ידי , 31/3/2014 11:30  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י. ב-1/4/2014 23:00
 



אל תסגרו אותי. באמאשלכם.


התחברתי, ובדרך כלל אני מדלגת על כל החפירות עורכים, בכל זאת אחרי 10 שנים..אבל משום מה פתאום נעצרתי, וקראתי. 



רוצים לסגור לי את הבית!



תגידו, אתם השתגעתם?! 



עשר שנים שאני פה, זה התחיל בתור משהו שכולם עושים, כמו לפתוח פייסבוק היום. כמו שיש לך אייפון. כמו שמשהו שאם לא תעשה לא תהיה "שם". עוד בתקופה של יריב. ועברתי פה הכל. מהשינויים הכי קטנים של האתר, שהוא היה ירוק מזעזע ולבן - שפרצו לכל מיני בלוגרים שמחקו להם תוכן ובמקום זה רשמו "יריב חבוט לא יודע לתכנת" - סיכסוכים וכמעט תביעות בבית משפט על תכנים שכתבו פה בלוגרים שנפגשו אחד עם השני - הכנסת הפרסומות כשלא היה מימון נורמלי - ניסיון ה"פרו" לחודש - הפיכת ה"פרו" לקבוע - המכירה הגדולה לנענע.



בימים הראשונים שלי, כתבתי בעיקר שטויות (אל תסתכלו, זה פדיחה רצינית) והייתי בטוחה שאסגור פה, כמו הרבה שלא החזיקו מעמד. בשלב מסוים זה, ישראבלוג, נהיה חלק מהחיים שלי. עוד אז, שלא הייתי חסויה, ועוד לפני שמחקתי את כל התמונות או תזכורת כלשהי עם השם שלי, הייתי הולכת למפגשי ישראבלוג בעזריאלי, מחבקת "זונת חיבוקים", נפגשת עם כאלה שכתבו לי ישר ללב, והכנסתי את עצמי למשפחה. מכל החברות, החברים, שפתחו ומילאו פה דפים, אני היחידה שנשארתי. כולם סגרו או עברו דירה. הכרתי פה אנשים מדהימים. וגם כאלו שפחות ובעצם בגלל זה נעלמתי אל תוך האנונימיות, וניתקתי קשרים. הייתי נלחמת פה על בנות שפתחו בלוגים לאנורקסיה, שיפסיקו, שיאכלו. וכאלו שכתבו שהם הולכים להתאבד ואנשים טובים בישרא עשו הכל לאתר אותם ושלחו משטרה והצילו חיים. אנשים הכירו פה, התחתנו, היכרויות מהלב, לפני תמונות. לפני מראה חיצוני.



ותוך כדי כל זה, התבגרתי, וחוויתי, וגדלתי, ונתקפתי בחיידק העדכונים, לספר, ולשפוך, וזה היה המפלט הכי גדול שלי. מן פסיכותרפיה שהמגיבים הם ברובם ללא תואר שני בפסיכולוגיה, אבל מגיבים, מייעצים, ממליצים לא פחות מפסיכולוג שעולה 500 שקל לשעה.



ועכשיו רוצים לסגור לי את כל זה? בגלל כמה טייקונים שלא מקבלים מספיק כסף בשביל לנפח את הכיסים שלהם? למה אף אחד לא מרים כפפה וקונה את הפורמט, למה משאירים אותנו ככה, כאילו אין כאן באמת אנשים שכתבו שנים, שכותבים שנים, שכל מה שיש פה הוא זכר לזה שהם אי פעם באמת חיו.



 




 



 אה כן, רק שזאת לא איזו מתיחה לכבוד האחד באפריל ביצ׳ז!



 



 

נכתב על ידי , 30/3/2014 08:52  
הקטע משוייך לנושא החם: למה כדאי להציל את ישרא-בלוג?
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י. ב-1/4/2014 23:02
 



סקס ומילואים.


הוא נסע למילואים. הייתה לנו שיחה. אמרתי לו שהרגשתי שהוא קצת התאכזב שלא הסכמתי לעשות איתו אנאלי ולא הסכמתי לצלם איתו סרט.

הוא אמר שלצלם סרטי פורנו זה הכי עם חברה, ולא סתם ככה עם יזיזה. אמרתי לו שצריך להרגיש ממש פתוחים אחד עם השני בשביל זה. ושאני לא שם עדיין. וזה לא לעניין לדרוש כזה דבר. בהתחלה הוא הכחיש שבכלל ביקש שנעשה אנאלי או נצלם סרט, ואמר שהוא כנראה אמר את זה מתוך שינה, מה שגרם לי באופן אוטומטי לשאול אותו אם הוא בן 16 ותכף יגיד לי שהוא שיכור כי הוא שתה רד בול. אמרתי לו שזה לא תירוץ, ונכון שאני הכי פתוחה בסקס - יש לי גבול. ואנאלי זה הגבול. סקס זה לא הכל במערכת יחסים, זה הרוב. אם יש חיבור בסקס, נפלא. אם אין, מערכת היחסים לא תחזיק הרבה זמן. ואין לי בעיה לעשות סקס באוטו, על הגג, ולעשות סקס בעמדת שמירה? פחח עשיתי סקס במקומות נועזים יותר. אל תלמד את אמאל׳ה לעשות ילדים (או סקס פרוע במקומות הזויים). ואף על פי כן ולמרות הכל, סקס זה לא הכל במערכת יחסים. קודם חשוב אמון, חיבור, אהבה, חופש, נתינה, הבנה. 

אמרתי לו שאני לא בת 22 עושה סרטים על כל מיני דברים שקורים כמו שלמשל אנחנו מקיימים את השיחה הזאת בטלפון ולא פנים מול פנים. ושהוא אמר לי שהוא לא יכול לנהוג ורוצה שאבוא אליו, לא כיוונתי את זה לעניין הפעוט שהוא חותר לסקס. אמרתי לו שאני בוגרת בשביל זה, ואולי לא יצא לו לצאת עם אישה שגדולה ממנו בשנתיים. אבל בגיל 25, את לא אמורה לעשות סרטים של גיל 22. את בטוחה בעצמך, את יודעת מה את מחפשת ומה את רוצה, ואת כבר לא משחקת משחקים. הוא הבין את הדעה שלי. הסברתי לו שהמטרה היא לא לריב, אני לא יודעת לריב. אני גרועה בלריב! זה פשוט לציין עובדה מאוד מסויימת. יש לי גבול, תכבד אותו. 

אני פשוט תוהה עד כמה בא לי או יש לי את הכוח להעביר אותו בית ספר למערכת יחסים בוגרת. לגרום לו להבין את ההבדל שבין אישה לנערה. לחכות ולהיווכח כשירד לו האסימון - או שלא. אני צריכה לחשוב עם עצמי לעומק, מה אני רוצה ממנו בכלל. ואם כל זה יעשה לי טוב לטווח הרחוק. והקרוב. ועד כמה אני מוכנה להשקיע.

נכתב על ידי , 24/3/2014 23:24  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kazan ב-26/3/2014 23:01
 



לדף הבא
דפים:  

85,111
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)