לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 35



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

8/2015

רציונליות של דושבגים שנראים כמו אחמדינג'אד.


היתה לך אופציה לצאת מגה-גבר אחרי שאמרתי לך שאני לא חושבת שזה מתאים לי, ולהגיד לי שיהיה בהצלחה ולדפדף הלאה. באמת שהייתי מעריכה אותך יותר, לא הייתי חושבת שפספסתי כי אתה לא מה שאני מחפשת, אבל זה היה מוערך. היה באמת נחמד לשבת ולדבר איתך, אבל האופי שלך ולאן שהובלת ואתה מוביל את החיים שלך לא מתאימים לי, ויכול להיות שיתאימו למישהי אחרת. לא פגעתי בך, אפילו כתבתי שהיה לי כיף, כי היינו בבאר קוקטיילים מגניב למרות ששתיתי אחד בלי אלכוהול, האווירה שם כיפית. והחזרת אותי הביתה, הבנת שאני פחות בקטע של נשיקה, ולא אמרתי לך, אבל כל השעות שאחרי זה התפללתי בשקט שהלוואי והבנת ולא תשלח הודעה. ברור ששלחת! ולא ייבשתי אותך, עניתי ישר, כתבתי שהיה לי כיף, אבל זה לא יתאים לי, אנחנו שונים. לא כתבתי לך שזה כי לא עשית צבא, לא כתבתי לך שזה כי אתה לא מושך אותי ולא נראה טוב בעיניי, ולא כתבתי לך שזה כי אני לא מחפשת מישהו שלא מכוון מטרה, גם לא כתבתי לך שזה גם קצת המבטים של הסביבה שלא הבינה מה קורה שם בדיוק. פשוט כתבתי שאני חושבת שאנחנו פחות מתאימים. והיית יכול, באמת, בינינו, לצאת מגה-גבר. לשחרר, לאחל בהצלחה או אפילו לא להגיב, אבל במקום זה היית חייב לנסות להעליב אותי ולהגיד לי שחיפשת רק זיון. בסך הכל זה מראה לי כמה נפגעת, מלבד זה שאתה עלוב.
נכתב על ידי , 25/8/2015 18:45  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י. ב-4/9/2015 19:25
 



נראה לי שחלמתי.


הסתובבתי פה ברחובות ללא מדרכה וזה הזכיר לי הרבה מהטיול שלי. האושר הלא תלוי בכלום, לחיות את הרגע, לנצור את המיוחד, לשכב במלא שמש ולא לעשות דבר חוץ מלהסתכל על השמיים או על הים, לרקוד עד מאוחר, לשיר באמצע הרחוב, לשכב על החול עם מלא צדפות פזורות מסביב, מי ים בצבע מדהים שנותנים סיפוק לנשמה, מלא ריח של סיגריות, דלק וילדים בריטים שיכורים בכל מקום, חוסר ידע בנוגע לאיכות הסביבה, עוד פעם חושבים שאני איטלקיה או ברזילאית, לצלול בבריכה, לשחות בים, שהזכיר לי את פרישמן אבל עם ריח של סופלקי, לצחוק בכל רם ולרקוד כאילו אף אחד לא רואה, חוסר צורך בצריכת חומרים שמפרים את האיזון במוח כי יש מלא אושר שעושה את זה באופן טבעי ומדויק להפליא, לדבר הרבה, לשתות הרבה מים, ריח של קרם הגנה מהשמש מעורבב עם off נגד יתושים, ללכת ברחוב ולבלוע את העולם בעיניים.

סיטואציות רחובות עולם שלישי וברקע הר כמו בקוסטה ריקה, זורבה יוונית באמצע הלילה עם אישה מטופחת ושיכורה שמלמדת את הצעדים כמו ראגטון רק בקצב איטי, ים תכלת שנשקף מבריכה מהממת שמזכירה את המלון בקנקון, אוכל משמין וטעים, בשר משובח כמו באיסלה מוחרס, ללכת כמה צעדים ולצעוק את המשך השיר של ההוא שהתחיל לשיר לך באמצע הרחוב והסתכלת עליו במבט לא סימפטי כי לא רצית לפתח שיחה, איפור של צבע מיוחד וטראנסים משחררים כאילו את בטבע ובחיים לא היית בטבע! מסאג׳ לנפש, שוט אסאי (וסליחה כבד אני יודעת שאני לוקחת סטרואידים וזה אבל אני בחופש ואף אחד לא מת משוט למיטב ידעתי), טיול ברחובות באופן עצמאי כאילו אני בסאן חואן דל סור או מינימום תל אביב. 

התגעגעתי הביתה, כמו אז בסאן פדרו על הערסל שהתגעגעתי הביתה. כי לפעמים להיות יותר מדיי ביחד עם מישהו זה מעיק עליי, יצאתי עם חברה וכל אחת לקחה את זה למקום אחר, אני לריפוי הנפש אחרי כל מה שעברתי, והיא התמקדה בחצי-אקס שלה ואיך הוא שכח את יום ההולדת שלה כי הם בתקופת ניסיון ודיברו על זה שתהיה לה יום הולדת בחופשה וסיפורים ומצבי רוח שיצאו לה מזה, והחלטתי שאני לא נופלת לשם. זאת החופשה שלי ואני הולכת למצות כל רגע, ולא להתמקד בצער וכאב שלא רלוונטי עבורי (אני חושבת שגם לה לא מגיע, אבל כל אחד והבחירות שלו).

שכבתי על מיטת השיזוף ראיתי מולי קצת שמשייה, עץ דקל, שמיים כחולים, נצרתי את התמונה הזאת, למתי שאצטרך, כי זה חשוב להיות מאושרת שוב מהרגעים הקטנים ולא לחפש מעבר לזה, עכשיו טוב וזהו.

האושר בא מבפנים, צריך רק לדעת להבחין בו.


 


צ׳י שוב באי, הפעם לא כזה רחוק מהארץ.

נכתב על ידי , 20/8/2015 15:37  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י. ב-22/8/2015 14:59
 



פריטיילס סטורי.


אוהד חזר ליוליה. זה קרה אחרי שלושה ניסיונות קודמים שנחתמו בזה שהוא לא סגור על עצמו וחרישת כל אפליקציית היכרות שהזדמנה לו, ואנחנו לא מדברות על מה יצא לו או לא יצא לו מכל זה. כי יוליה אומרת שהוא בן אדם של קשרים רציניים, אבל בתור אחת שמטילה בספק שגבר יחפש באפליקציית היכרויות קשר רציני אחרי שנפרד מחברה שלו מזה כמה שנים, אנחנו פשוט לא מדברות על זה, וכל אחת עוטפת את זה בעטיפה שנראית לה לנכון. אני חושבת שהכל התחיל מזה שקיבלתי את ה״טרו בק טיים״ המעצבן הזה של הפייסבוק, שהראה לי שבאוגוסט 2011 הייתי גם שמנה וגם חברה של נדב ובאירוע של המשפחה שלו. כבר שכחתי שהייתי נראית ככה, חבית בתוך שמלה בצבע כחול-רויאל של רנואר שעלתה לי, אז, יחסית למשכורת של מתדלקת מלא כסף, ועיצוב שיער ואיפור כאילו מינימום אחי מתחתן. רציתי להיות יפה. כי הרגשתי מכוערת ושמנה ורציתי בתוך-תוכי שמישהו ייגנוז את התמונות האלה, או לפחות אותי משם. יש תמונה שאנחנו מחובקים והוא מסתכל למצלמה עם המבט הכחול-ירוק שלו ורואים שאז הוא עוד אהב אותי, כמה חודשים אחרי הוא כבר לא היה ביבשת ולי היה בא למות. ולנסוע אליו. אז נסעתי. אני מאוד גאה בעצמי שאני יכולה להגיד שחציתי אוקיינוס ואת הים התיכון במסע בעקבות הלב שלי, מצד אחד כשאני חושבת על זה, אני שונאת להגיד את זה. כי איזו סתומה הייתי שקניתי כרטיס והלכתי במחשבה שיהיה טוב, ואיך לא ראיתי את כל הסימנים ואיך נפגעתי ככה. מצד שני מאותה נקודת זמן, כל מה שאני היום - זה לחלוטין תוצר ישיר של זה. ואני ממש אוהבת את מה שנהיה ממני ולא יכולה לחשוב מה היה קורה אילו לא חליתי בטפשת זמנית, קניתי כרטיס וטסתי. נחזור לנדב. בסיפור של יוליה, הנסיך חזר. עשה סיבוב סביב עצמו או סביב כמה נשים אחרות, אבל חזר. ולא סתם, נכון לגשר, לשפר ולפצות. בסיפור שלי נדב לא חזר. אני מניחה שזה בעיקר כי שידרתי לו שאין לו לאן לחזור. וגם כי זאת אני, ולי דברים כאלה לא קורים. טוב, פרט לפעם אחת שגיא דפק לי באמצע הלילה מחוץ לחלון כי התגעגע והיה מצחיק, וסקס טוב. דברים כאלה לא קורים לי. אולי כי אני פשוט לא מאמינה שזה יקרה. אבל התמונה ההיא עם העיניים שלו גרמו לי באופן לא ברור להתגעגע. אני לא יודעת אם זה אליו כנדב, אם זה למערכת יחסים, אם זה להכין פעמיים קפה בבוקר, אם זה לישון בכפית ושמישהו יזיז לי את השיער מהעורף וינשק אותי שם ויחבק אותי אליו באמצע הלילה כשירגיש שהריח שלי או המגע שלי התרחק ממנו. אני יודעת שאני יכולה במחי הודעה להזמין אותו אליי, ואולי אקבל כן ואולי אקבל לא. אם אקבל לא, אצטרך לקבור את עצמי בבור הshame הכי גדול שאמצא. ואם אקבל כן, והוא יבוא, אז מה? נעלה סיפורים מלפני ארבע שנים, נתעדכן, אני כנראה עדיין ארגיש פגועה רק מלהסתכל לו בעיניים, אני אנסה להוכיח לו שאני יותר טובה ממנו או ממה שהייתי כשהייתי איתו ואיך השתפרתי מאז בכל תחום בחיים שלי, ופה המחשבה שלי נתקעת. אני עדיין כועסת עליו? אני עדיין כועסת על המשפחה שלו? הוא מעניין אותי בכלל? אם אעשה את זה, זה יהיה תמים או כי אני צריכה בוסט לאגו? אני אעשה את זה כי הוא בעצם הדבר היחיד שהיה לי ויכולתי לקרוא לו זוגיות אמיתית וארוכת טווח? כי בא לי עליו? או כי בא לי מערכת יחסים? או נמאס לי לישון באלכסון (שבהתחלה מאוד תפס בהתחשב בעובדה שלגודל שלי המיטה שלי ענקית מכל כיוון, אז התפרסתי לי בנוחות, ואז תפסתי צד, והעפתי כרית, ועכשיו זו מיטת רווקה-תל-אביבית-עם-סדינים-ורודים-וכרית-אחת. כי למה צריך יותר? אף אחד לא נשאר לישון כי לא בא לי, וגם כי יש לי חשד סביר שהשותף שלי עשה סקס על הכרית השנייה, שתרמתי לו ולא הוחזרה לי בזמן ולמרות שהיא עברה כביסה, זה מגעיל אותי. בכל אופן, אולי זה גם השדות המורפים המצוינים האלה, כי התמונה גם הופיעה אצלו ואולי גם הוא חושב עליי. ואולי בכלל לא.
נכתב על ידי , 11/8/2015 15:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

85,111
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)