לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 35



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

9/2014

מתחרטת שויתרת עליי.



אור, לאחרונה אני חושבת עליך המון. העובדה שעשיתי לי לייק על תמונה בפייסבוק, שיגעה אותי. יצא לי לשבת עם אנשים ולדבר עליך ואמרתי את זה בקול רם. אתה הבן אדם היחיד שאני מסוגלת לעזוב הכל ולרוץ אליו. שאם תתקשר עכשיו, ככה, סתם, בלי קשר לכלום, ותגיד לי שנפרדת ממנה ואתה רוצה אותי, אני אחזור. אני אעזוב הכל ואחזור. אני תוהה מה היה קורה אם לא היית פוגש אותה. אם הייתי משתמשת בדרכים לא קונווציונליות להשיג אותך, לעשות אותך שלי. מה היה קורה עכשיו? איפה היינו, איך היינו. אני מתגעגעת לזה שהיית גבר, שידעת להקשיב, שהיית סקס מדהים, שיכלתי לבוא אליך וזאת הייתה הבועה שלנו. והיינו שם רק שנינו ולפעמים לא רציתי ללכת בכלל. ואם גם לך ולה יש את הבועה הזאת. אני לא יודעת איך היא נראית. אני לא נכנסתי לפרופיל שלך כבר שנה. כי אני לא רוצה לדעת כלום. כי אני מפחדת לדעת. אני מפחדת להיפגע. אני מפחדת שיהיה לה פנים ושם וצורה ואני אדע מי זאת, מי זאת האישה שלקחה לי אותך. שניפצה את כל מה שרציתי, שלקחה את מה שהיה שלי. אם היא טובה כמוני, אם היא חכמה. אם תתחתנו. ולמה היא. 
כן, אני בתל אביב בדירה המאגניבה שלי, בחיים המאגניבים שלי, הציעו לי היום לעבוד בקאוצ׳רינג של נשים, לעזור להן להתחיל עם גברים. ואני מרגישה מתה מבפנים. לעצמי אני לא יודעת לעזור. כן, יש לי הרבה בטחון עצמי כלפי חוץ, אני וונדרוומן. כלפי פנים, הערכה העצמית שלי, הבטחון העצמי שלי, לא קיים. לא הרבה. בא לי עכשיו לשלוח לו הודעה שאני מתגעגעת כל כך, אני לא אעשה את זה בחיים. הוא פשוט היה הדבר הכי אמיתי שהיה לי אי פעם. הראשון שהסתכל עליי והרגיש לי את הלב והנשמה ולא משנה איך הייתי נראית אז. הוא העריך אותי באמת. ואיבדתי אותו. ושלא באשמתי. וחשבתי שזה עבר לי מזמן. זה כל כך לא, תחושת הפספוס, אבל פספוס אמיתי, בנושא הזה, לא תעזוב אותי. לא בקרוב. מסתבר שגם לא שנה אחרי. 

נכתב על ידי , 28/9/2014 01:31  
הקטע משוייך לנושא החם: עדיין מתחרט/ת שוויתרתי על...
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Just a joe ב-6/10/2014 08:21
 



אני לומדת מטעויות.


רועי היה אצלי ברביעי בערב, ודיברנו, בהתחלה על הטיול, וכל מה שהיה שם וכל מה שיהיה בנינו שם. אמרתי לו שזה שהוא טס לעבוד בחו"ל לתקופה כל כך ארוכה, הרגיש לי שאני מפספסת משהו טוב. ושלא היה לי מה לעשות עם זה. גם כשהוא אמר לי להצטרף אליו כשהוא היה שיכור, ובניגוד לנדב הוא לא יעזוב אותי, ונהיה ביחד והוא ישמור עליי. הוא התנצל על זה עכשיו, שהוא לא היה ער לזה שכבר בניתי לי כאן חיים אחרי הטיול, אמנם בטווח קצר של שנה, אבל כשחזרתי הייתי מאוד חדורת מוטיבציה להתחיל מחדש. עבודה, לימודים, קשרים וחברויות שנרקמו במהלך הטיול ולחזק אותם. אמרתי לו שבפעם השלישית שהוא חזר לחגים, לא יכולתי להיפגש איתו כי לא יכולתי כבר לשמוע על כמה טוב לו שם וכמה שאני חייבת לבוא. ובגלל זה התחמקתי ומאז לא דיברנו.


הוא הבין שאני מחפשת איתו משהו רציני, והוא אמר שאני גם פספוס מבחינתו והוא ממש שמח שאני פורקת את הכל. הוא אמר לי שאני נראית ממש שונה ממה שהוא זוכר אותי, שרואים שמשהו עשה לי טוב. התנשקנו. והתחבקנו. והיה לו ריח של פעם. והמשכנו לדבר עליי ועליו ועל המשפחות שלנו, והוא אמר שאמא שלו ממש תאהב אותי. והסכמנו שיש משהו שקושר אותנו ביחד, וזה לא מתבסס על סקס או משיכה מינית כי אף פעם לא שכבנו. וזה נטו כי יש כאן משהו שהוא מעבר. תחשבו על זה רגע, למה שגבר ימשיך לדבר עם אישה וכל פעם שיחזור לארץ יחפש להיפגש איתה כשהוא יודע שלא ייצא לו מזה סקס? סיפרתי לו על גיא, שהיו רגעים שהייתי איתו וחשבתי בכלל עליו, והוא שאל אם עכשיו זה ההיפך, אם אני איתו ואני חושבת עליו, ואמרתי לו שלא. באמת שלא. סיפרתי לו שגיא סוג של בגד בי, והוא תהה איך אפשר, וסיפרתי לו קצת עליו ועל איך הכרנו ועל מערכת היחסים שהייתה לנו. הוא אמר שאפשר לנסות ושהוא כאן בחודש הקרוב, שהוא אולי יטוס לקריסמס לעשות כסף ויחזור ונהיה ביחד. והצטלמנו והעליתי לפייסבוק והוא הראה לי שאני רשומה לו בטלפון "לירי המלכה צ'י" והוא אצלי רשום רק כרועי, ועשה כאילו הוא נעלב. כבר התחלנו לפהק ועבדתי יום למחרת, הוא אמר שהוא ישחרר אותי לישון, נכנסנו לתוך הבית, הלכנו לחדר שלי לקחת את הדברים שלו, הוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי. והיינו ככה כמה זמן, וכמו בסרטים שאני בטעות נשענת על המתג והאור מתכבה...אז זה קורה רק בסרטים, הוא פשוט כיבה את האור והזיז אותי לספה שלי. וכשאני שוכבת על הספה והוא מעליי פתאום גיא מתקשר! זה באמת היה כמו בסרטים. ואני מסתכלת עליו והוא עליי ואני לא יודעת מה לעשות ואני עונה, מדברת איתו ממש בקצרה, עושה כאילו אני ישנה, ואני מכירה את גיא, הוא ראה את התמונה שלי ושל רועי בפייסבוק, וכנראה הבין שאם אני ערה והפלאפון שלי לא על שקט והשעה 2:30 אז יש מצב שאני עדיין איתו. סיימנו את השיחה ורועי אמר שהספה קצרה מדיי, הסכמתי איתו, אמרתי לו שאני לא רוצה שנשכב, כי בא לי לשמור על זה עדיין ככה. עברנו למיטה. גם שם התנשקנו בטירוף. הלכתי לשירותים, בדרך חשבתי שלא הייתי צריכה לענות לגיא. חזרתי ואמרתי את זה לרועי. הוא אמר שזה לא מפריע לו. המשכנו להתנשק. ופשוט עצרתי רגע והסתכלתי עליו והרגשתי שהעיניים שלי נעצמות. הוא אמר שהוא זז, אז קמתי ונעלתי אחריו.


חשבתי שהכל בסדר. שיש לו על מה לחשוב וגם לי. והלכתי לישון, בקושי קמתי בבוקר. אבל הצלחתי להחזיק כל היום בעבודה. בערב שלחתי לו "מה קורה? :)" והוא לא ענה. ואני לא מבינה, מה הבעיה של החמור הזה שאתמול הוא הכניס לי רעיונות לראש שיש סיכוי שנהיה ביחד, ושאפשר לנסות, ושהוא כאן בחודש הקרוב לפחות, ועוד אני אמרתי לו שאני לא רוצה שהוא יישאר רק בגללי, אלא שהוא באמת יימצה את עצמו כאן. ושאני לא אהיה הסיבה היחידה, כי זה שהוא יהיה איתי, אבל לא יהיה מאושר משאר החיים שלו, זה לא מה שאני רוצה. ואולי הוא עוד צריך לחשוב, כי הוא לא סגור על החיים שלו בכלל, ואולי הוא כבר חשב והוא לא בעניין. והוא סתם אמר את כל זה, כי זה מה שגברים אומרים כשהם רוצים להכניס אישה למיטה. שהיא יפה וחכמה וכוסית ונהדרת ושאמא שלו תאהב אותה ולספר קצת מעבר על המשפחה וכאלה בשביל שהיא תדמיין איך היא משתלבת בתוך כל זה. והאמת שזה בדיוק מה שניקר לי בראש כל הזמן הזה. דיי נו. נפלתי פעם אחת בטימטום הזה של ההוא מצנחנים שזיין לי את המוח ערב שלם, נכנס אליי הביתה ולא שכבנו כי הייתי במחזור וגם כי קצת לא רציתי ויום אחרי התאדה ושבועיים אחרי ראיתי אותו מתחיל עם כל הבאר. וזה עשה לי טוב, שכמעט נפלתי ברשת. והשכיח ממני את זה שאיפשהו כאב לי, ושהרגשתי קצת זולה על זה שהכנסתי אותו לבית שלי ואכלתי לעצמי את הלב, ובדיעבד אני מבינה שבסך הכל ניצלתי. כי הייתי יכולה להיות עוד אחת. וזה היה הרבה יותר כואב לראות שהוא מתחיל עם אחרות אחרי שהוא היה בתוכי. וגם כאן, למדתי לקחים. חוץ מנשיקה לא היה כלום. והוא נעלם. ולא אכפת לי אם זה בגלל שהוא לא בעניין או שהוא רק חיפש סקס, או גם וגם או שהוא סתם פחדן או שהוא לא יודע מה הוא רוצה מהחיים שלו. לא אכפת לי. למדתי מטעויות, לא שוכבת עם אף גבר שאני רוצה אותו למשהו רציני. וכן, אני בתל אביב ואני בת 26 ואני נראית טוב ובלה בלה בלה ואני צריכה ליהנות מהחיים, אני נהנית. תאמינו לי. ובמקביל אני שומרת על עצמי.

נכתב על ידי , 20/9/2014 11:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היא סתומה, והוא חזר.


קורים מלא דברים, בין אם זה שגיליתי את הפרצוף האמיתי של מיכל, בחורה אומללה מאובחנת כנרקיסיסטית, הפרעה טורדנית כפייתית ובעיות אכילה. על פניו, בהתחלה הכל היה נראה בסדר. אבל יש כזה דבר אנשים מרעילים. והרגשתי שהיא מתחילה להרעיל אותי. להשפיע עליי לגבי דברים שלא באמת אכפת לי מהם. כמו המירוץ למציאת סקס מזדמן, למשל. אני אוהבת סקס, זה כיף. אבל לרדוף אחרי זה ולצאת לצוד כל הזמן, וסרטים, וגברים, אין לי כוח לזה! להשיג סקס לא כזה חשוב לי. אני יכולה לחיות בלי זה. היא בעצם אני בגיל 20. שהייתי משיגה גברים, כי להעלות לעצמי את הביטחון העצמי שהיה נמצא בקרקעית. ולא הבנתי שהגברים האלה בסך הכל מנצלים אותי, ואני בסך הכל סקס. ואני זוכרת שהייתי משכנעת את עצמי, שזה גם מה שהם בשבילי. אז הייתה לי תקופה בצבא רווית סקס וסרטים, עשיתי מלא שטויות, עשיתי שבוע-שבוע בין גברים שהיו יוצאים סופ"שים מנוגדים, כשהיציאות השתנו והם התחילו לצאת באותו סופ"ש אז או שהייתי איתם אחד אחרי השני, או שהייתי עם אחד בחמישי ועם השני בשישי. לא באמת הרגשתי טוב עצמי, ואני לא מאמינה שאני מודה בזה. אבל כן, זה מה שעשיתי. בשביל תשומת הלב הזאת. בשביל הסיפוק הזה שהוא חרא של סיפוק! בשלב מסוים קיבלתי את הכאפה שלי והפסקתי. ואז כבר השתחררתי והכרתי את נדב ונכנסתי לפרופורציות ונזכרתי איך זה מרגיש סקס מאהבה. וכל השיגעון הזה נרגע לי. ההבדל בנינו, שהיא בתקופה הזאת, הייתה עם חבר והסקס לה היה משהו, אבל הוא היה בחור טוב. אז ארבע שנים היא נתקעה שם, וכשהיא יצאה לאוויר העולם, היא החליטה לנסות הכל. אז עכשיו היא עושה אנאלי, בא לה על בנות, היא חולמת על אורגיה, יש לה מלא חלומות כחולים, היא לא יכולה שבוע בלי סקס, והיא בולעת כל מה שנכנס לה לפה. לא יודעת מה יותר גרוע, אני של פעם או היא של היום.


הרגשתי שהיא משפיעה עליי בהתנהלות שלי עם גיא, וביחסים עם גברים אחרים, שהיא מורידה אותי בשביל לעלות את עצמה, שאנחנו יוצאות למסיבה והיא באה עם העקבים הכי גבוהים שלה בשביל להיראות מעליי (לא חוכמה, אני מטר וחצי!!) שהיא נותנת תשומת לב לכל ערס מכוער שמנסה להתחיל איתה, רק בשביל לחזור הביתה ולהגיד לעצמה שהיא שווה כי התחילו איתה. שהיא ממש אוהבת את עצמה ברמה של לחתוך אותי מתמונה שלה ולעלות לפייסבוק. היה קטע עם בחור אחד שהראיתי לו תמונה שלי עם בגד ים, הר אדם, 67 קילו. היא עשתה מזה סרט. אני ועוד חברה שהכירה לי אותה, קוראות לה "מיכל סרטים". למה הראיתי לו תמונה שלי בבגד ים. כאילו מילא, אם זאת הייתה תמונה מעכשיו סבבה, הייתי מבינה. אבל כשאני נראית כמו המפלצת מלוך נס בסאן בלאס? נו באמת. מסתבר שהיא לא העבירה את זה באמת, כי מבחינתה זה בגד ים זה בגד ים זה בגד ים. והתחילה לספר עליי כל מיני דברים מאחורי הגב, שאין לי ביטחון עם גברים וניסתה להסיט את כל הסיפור של הבגד ים לטובתה. חברה משותפת שלנו, שבמקרה טיילה איתי שלושה חודשים ויודעת טוב מאוד מי אני, משום מה החליטה להאמין לי, וסיפרה לי את כל מה שמיכל אמרה לה. ומאותו הרגע, אני מעבירה אותה טירונות רובאי 09 באיך להיות חברה טובה. אני משגעת אותה, משחקת איתה כמו שהיא משחקת עם גברים. עושה לה חם-קר. והיא לא מקבלת תשומת לב וזה שובר אותה, ואני יודעת, ומגיע לה. מי היא המטומטמת הזאת ששוכבת כל שני וחמישי ושלישי ושבת עם גבר אחר כי יש לו זין ענק, שתלכלך עלי? רציתי להטיס אותה מחיי בבום, אבל אז זה היה הורס גם להן את החברות, ואני לא באתי להרוס פה כלום. אז אני עושה את זה לאט וכואב.


נקמה מגישים קר :)


 


הוא חזר.


ולא ידעתי מה לעשות עם זה. פתאום אני מקבלת תמונה שלו מניו-זילנד בשדה תעופה שהוא ממריא לארץ עוד שעתיים ואני בכלל בפרישמן בסרט אחר ומה אני עושה עם זה עכשיו! נפגשנו, ודיברנו על כל מה שהיה בסאן חואן דל סור ובפלאייה, וכל מה ששנתיים עצרתי ולא אמרתי מילה, על הארץ, ועל שנפגשנו שהוא ניסה לשכנע אותי לעזוב הכל ולבוא איתו, שוב, ואמרתי לו שעשיתי את זה כבר פעם אחת בשביל מישהו, ואני לא הולכת לעשות את זה שוב. וגם שכבר לא יכולתי לראות אותו יותר כי לא רציתי שהוא ישכנע אותי לבוא איתו שוב, ולא רציתי שהוא יבטיח לי שנהיה ביחד, ולא רציתי בעיקר להתאהב בו. כי הוא מקסים כזה. ודיברנו על הכל הכל. והוא עדיין לא יודע מה הוא רוצה לעשות עם החיים שלו, כי שנתיים הוא לא באמת היה בארץ, ובעיקר עבד בחו"ל וטייל והוא מאלה שאין להם ראש להירשם לאוניברסיטה ולהתחיל חיים סטודנטיאלים, הוא בן אדם של מכירות. כל היופי שלא שכבנו בכלל. גם בטיול לא. והיה חיבור עמוק מההתחלה, שלא בנוי על שום דבר שהוא מיני, ושנתיים לא עשינו עם זה כלום. כי הוא לא היה פה. נתתי לו נקודה למחשבה. שנינו מרגישים סוג של פספוס. ואמרתי לו שאני לא רוצה שהוא יישאר בארץ וירגיש פחות מאושר כי אני כאן. אני רוצה שהוא ימצה את עצמו, גם אם שנתיים לא הספיקו לו, ואם זה צריך לקרות אז זה יקרה ולא משנה מתי. סיפרתי לו כשהייתי עם גיא, חשבתי עליו מלא. כי הם דומים בקטע מפחיד. מפה לשם אנחנו על המיטה שלי סתם מתנשקים, אחרי שכבר אמרתי לו שזה הכי קל לעשות סקס, אבל בא לי להמשיך עם הטוהר הזה. וגיא מתקשר, 2:30 בלילה! רוצה לבוא. אני מסתכלת עליו, הוא עליי, הוא יודע על גיא, סיפרתי לו הכל. הוא שואל אם אני רוצה שהוא יענה, אני עונה. הוא רוצה לבוא אני אומרת לו שאני ישנה ומחר. הוא אומר שלא בטוח היה צפוי. אני קמה לשירותים. חוזרת, ומגיעה למסקנה שלא הייתי צריכה לענות. אומרת לו את זה, והוא אומר שזה לא מפריע לו. מחבק אותי וכבר מאוחר, והוא לא יישאר לישון, לא הפעם. אומר לי לילה טוב, והולך.

נכתב על ידי , 18/9/2014 09:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

85,111
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)