פרק רביעי סופסוף .

מצטערת על הדחייה של הפרק בשבוע,

צצו לי מלא דברים ולא היה לי זמן להעלות פרק לבלוג, מצטערת,

עכשיו עם חופשת סוכות אני מקווה שייצא לי.

קריאה מהנה

מהפרק הקודם:

הלכתי אל הכיוון השני אל המושב של כריס "כריסס, כריס אתה שומע אותי?"התכופפתי אל המכונית

סרקתי עם העיניים את המכונית ולא ראיתי אותו "כריס??כריס?"

המכונית הייתה מעוכה כל החלונות שלה שבורים וכריס לא בפנים

הסתובבתי הלוך ושוב מסביב למכונית, מרוסקת, מעוכה מעט והפוכה על הגג

התיישבתי על סלע, הגוף כאב, ויותר כאב שהתמכרתי לסיגריותשלא היו לי בסביבה

"כריסס" צעקתי מתוך כאב, מתוך ייאוש,הוא לא ענה

עזבתי את מקום התאונה קצת בכמה מטרים, הסתובבתי שם בין האבנים עם רגל פצועה ובין השיחים

'איזה תהום, מעידה אחת ומישהו מת' חשבתי כשהסתכלתי על תהום שהיה בסוף הצוק, הצוק שהמכונית הייתה שרועה עליו

בחנתי את התהום, הסתכלתי והסתחררתי 'יש שם מישהו' מילמלתי לעצמי

"כריססס!"צרחתי, כריס היה זרוק על האדמה למטה בסוף התהום, זיהיתי את הבגדים שלו

'זה לא קורה ליי' עיניי התמלאו בדמעות, "כריסס" צעקתי, כריס היה זרוק שם ולא זז, לא הגיב

השמש קדחה לי על הפנים, הטייץ השחור משך אותה אליי ואני רק רציתי לקפוץ מהתהום למטה

"כריסס תענה ליי, תזוז" צעקתי מקצה הצוק עד למטה עוד צעד אחד והייתי נופלת

ניידת האמבולנס עצרה ליד המכונית ההפוכה והמעוכה שלי

ניגשתי אליהם והסברתי להם את הכל מההתחלה

"אנחנו מזמינים מכבי אש, אין דרך אחרת להגיע למטה" אמר הנהג אמבולנס

ישבנו והם חבשו לי את כל המכות והפציעות "הוא מת" השפלתי את ראשי,

לאחר שתיקה ארוכה, הדלקתי סיגרייה שכלכך חיכיתי לה

והבנתי שזה נגמר, באשמתי, ואין יותר את כריס

הניידת מכבי אש הגיעה, הם ירדו עם חבלים למטה, תוך עשרים דק' כריס היה בניידת האמבולנס לנסיונות החייאה

נסענו לבית חולים קטן שהיה בכפר סמוך ולא מוכר, אחרי עשרים דק' של ריצות בין חתימות טפסים התיישבתי בחוץ

שכולי עם תחבושות, ומנסה להבין מה הלך שם בכלל, הכל קרה כל כך מהר,

ישבתי מחוץ לחדר ניתוח, שלא היה סטרילי, כי מה כבר אפשר לצפות מבית חולים מתלמד באיזה כפר במקום לא נודע,

"את קרובה של הפצוע?" ניגש אליי איש נאה וגבוה, מבט ראשוני ערבי, מבט שני לא כל כך מכוער

"כן כן, הוא בסדר?" נעמדתי מולו מקווה לתשובה חיובית

"עשינו הכל אבל אני נאלץ לקבוע את מותו" הוא השפיל את ראשו

הפרק לא כל כך ארוך אני יודעת אני מצטערת, בגלל שהיו לי עומס של דברים לעשות,

אני אנסה לפרק הבא לעשות הרבה יותר ארוך.

בכל מקרה, שבוע טוב וגמר חתימה טובה :)

תודה לכולכם על ההערות והארות והתגובות