מקווה שהפעם הפרק ארוך מספיק :)

קריאה מהנה

מהפרק הקודם:

קמתי וכיביתי את הסיגרייה, הלכתי לכיוון המקלחת ונעצרתי במסדרון "רגע, ומה עם החברה שלך?"

לואי התרומם מהספה ואמר "נפרדנו עכשיו נראה איך את משחקת בי"

התעלמתי ממנו ונכנסתי להתקלח, המים היו חמים, רותחים והמקלחת הייתה מלאה אדים,

העור שלי ניהיה אדום אבל הכוויות מים החמות האלה עשו לי טוב, שטפו ממני את הכל,

המשכתי להתקלח עד שראיתי הכל שחור בעיניים, מין חוסר שיווי משקל לרגע, התעטפתי בחלוק, יצאתי אל הסלון,

הרגשתי מין דקירה קטנה בראש, אני לא זוכרת יותר.

פתחתי את העיניים ומצאתי את עצמי על הספה בסלון,

כשאני עם החלוק והשיער הרטוב מרטיב את גבי, התיישבתי והסתכלתי לכיוון המרפסת

לואי ישב שם עם סיגרייה על שרפרף, מכופף מביט אל הריצפה, "לואי?"

הוא הרים את ראשו באיטיות והסתכל עליי "כן?"

קמתי לעברו "תודה" ולקחתי לו את הסיגרייה מהיד, "ממתי אתה מעשן?"

לואי הסתכל עליי נראה מהוסס מעט "אין על מה, אף אחד לא היה משאיר אותך מעולפת שמה" ולקח לי את הסיגרייה מהיד

"ממתי אתה מעשן?" לקחתי לו את הסיגרייה מהיד וכיביתי אותה במאפרה

"מהרגע" הוא חייך, "אני לא מרשה לך אתה הורס לעצמך את הבריאות" דיברתי אליו כאל ילד

"מי שמדברת, אני הורס את הבריאות? את מעשנת מגיל 16" הוא היה תוקפן מעט

התחלתי ללכת לעבר החדר ואמרתי "אתה לא נוגע לי בסיגריות שוב וגם לא קונה סיגריות" נכנסתי אל החדר להתלבש

"מה עם לוגן?" הוא צעק אליי מהמרפסת, שמתי על עצמי חולצה שלו שגדולה עליי בכמה מידות וטייץ עד הברך

חזרתי אל המרפסת "לוגן מת" אמרתי בלי להתרגש, "יפה לך החולצה שלי" הוא חייך

"אתה אוהב את הדיבור האדיש הזה כאילו שום מילה לא מזיזה לך?"הדלקתי סיגרייה והתיישבתי מולו

"ככה אני, זה הסיגנון דיבור שלי, אדיש ושנון, מצטער" הוא חייך חיוך מביס

"תרד מזה לא יקרה בנינו כלום" אמרתי בהחלטיות ולקחתי שאיפה מהסיגרייה

הוא הוציא לי את הסיגרייה מהפה "יקרה אני מבטיח לך" וזרק את הסיגרייה מהמרפסת

"מה אתה עושה?מה אתה זורק את הסיגריה?" ניהייתי עצבנית

"אני זורק את כל החפיסה" הוא לקח את הקופסת סיגריות מהשולחן וזרק מהמרפסת 

הסתכלתי מבעד לתריסים הקטנים שהיו מעט מוגפים לראות לאן הוא העיף את הקופסה

"תלך אל הדלת" אמרתי תוך כדי שאני מסתכלת מבעד לתריסים

"אני לא יורד להביא לך אותם" הוא התרומם והסתכל יחד איתי מבעד לתריסים

"מישהו עולה אלינו, תפתח את הדלת" קמתי לעבר הספה בסלון

"תגידי לי מי, אם זו היא אני לא כאן" הוא הסתכל עליי

נשמעו נקישות בדלת הוא הסתכל עליי "זאת היא תיהי בשקט"

קמתי אל הדלת והסתכלתי עליו, פתחתי אותה ונכנסו שני שוטרים אל הדירה "הגעתי אל לואי שטרוהובר?"

לואי הסתכל מבט מפותע "זה אני", הם הגיעו אליו ושמו עליו אזיקים "אתה מואשם באונס"

"על מה אתם מדברים?" אמרתי ברוגע ואדישות כאילו שאני לא מופתעת מהבשורה והדלקתי סיגרייה

אחד השוטרים התשעל מעט מעשן הסיגרייה "יש לנו צו לקחת אותו לחקירה בתחנה" האחר השתעל אחריו,

"על מה הם מדברים לואי?" התסכלתי עליו למה הוא לא מתנגד, למה לא מכחיש, למה הוא שותק

לואי הסתכל על הריצפה "הם מדברים על סקס נגד רצון של מישהי" בציניות יבשה

"אני יודעת מה זה אונס. לואי, אתה אנסת מישהי?" הסתכלתי עליו כלא מאמינה

"את חושבת שאני אנס, אני לא אנס, קליסי" הוא היה חיוור השוטרים דחפו אותו מהגב מבלי לומר כלום לכיוון הדלת

"קליסי.." סיננתי כשאני מחקה אותו, התיישבתי על הספה הנחתי רגל על השולחן ומעליה את רגליה השנייה, הדלקתי סיגרייה

ושקעתי במחשבות, הדלקתי עוד סיגרייה ואחריה עוד אחת ועוד אחת , עברה שעה שלמה ולא שמתי לב

צילצול בדלת, קמתי מהספה וכיביתי את הסיגרייה לתוך המאפרה

"ממש חנוק כאן!!סאונה ביתית פתחת פה!" כריס ניסה להתבדח והלך להתיישב על הספה

"ממש התברכת בהומור שנון כריס" חזרתי להתיישב בספה ופתחתי תריסים במרפסת,

הסתובבתי וחזרתי אל הסלון

"על מה אתה מסתכל?" הסתכלתי כשבהה בי בהגזמה

"העכוז הסקסי שלך לא השתנה אני רואה" הוא צחק וחייך

נעלתי נעליים והחלפתי חולצה "יוצאים?" הסתכלתי עליו

"לאן?" הוא התרומם מהספה ובא לכיוון הדלת

פתחתי את הדלת, לקחתי מפתחות "בוא, לתחנת משטרה"

"יצאתי מהסמים אני אומר לך" אמר בעודו יוצא מהבית

ירדנו את המדרגות תוך כדי הסברים מה קרה ללואי

"שלואי יכנס לכלא יהיה טוב לכל העולם, אפילו נעשה שלום בין ישראל ולבנון" הוא צחק

צחקתי ופתחתי את דלת המכונית "למה נראלך שלונדון באמת יכולה לעזור בניהם?אנחנו כלום"

התנענתי את המכונית ונסענו כריס התקשר ללואי ושאל באיזה תחנת משטרה הוא, הוא היה בצד השני של העיר

"דרך ארוכה.. בוא נחתוך דרך הכביש ההוא"הוא סימן עם היד הימינית

הסתכלתי על הכביש שנראה קצת מפחיד, מסתלסל סביב עצמו כמו שבלול ולא רואים את סופו "אתה בטוח?"

"כן נסעתי כאן המון פעמים, תפני לכביש" הוא הוריד את החגורה, "שים חגורהה מה נראה לך שלא יהיה שם משטרה?"

"לא יהיה, זה כביש שומם, אם יהיה אני מיד אשים"הוא צחק והדליק סיגריה

עלינו על הכביש הנטוש ההוא, שאת סופו לא רואים, כביש מסתלסל כלפי מטה בסיבובים חדים שלא נגמרים

"על החיים ועל המוות" הוא צחק ולקח שאיפה ארוכה מהסיגרייה והוציא את ידו מהחלון

נהגתי את הכביש בזהירות, כל חריקה ראיתי את המוות בעיניים,

נהגתי לא עזבתי את שתי הידיים מההגה, כל שנייה בלמתי

"חחח את לחוצה כמו טמפון, תירגעי כולה כביש מסובב קצת" הוא צחק והפעיל מוסיקה חזקה ורועשת

בלמתי והמשכנו לנסוע ושום בכל סיבוב בלמתי והמשכתי לנסוע, נסעתי עוד שתי מטרים בלי לבלום, הגיע סיבוב חד במיוחד לחצתי על הבלם עם הרגל חזק ככל האפשר והאוטו לא נעצר,  כריס צחק ושר, הבלמים לא נעצרים

"כריס! שים חגורה!!"כיביתי את המוזיקה "תשים כבר!!", איבדתי שליטה על המכונית המכונית הסתחררה בקצב מהיר את כל הכביש "איזה מהר את נוהגת!!" הוא צרח וצחק

"זרוק ת'סיגרייה ותפתח את החלון שלך מהר כריס!"הייתי כולי לחוצה, נשרפו הבלמים

המכונית לא נעצרה, המכונית נסחפה לאורך הכביש "כריס!", "קליסס תעצריי"

מי שרוצה שאני אודיע לו על פרק שיבקש בתגובות :)

למנויים נשלח ספויילר מהפרק הבא.