שלום לכולכם.
אני מרגישה שאני חייבת לדבר על החטיבה לפני שאני אתחרפן סופית.
אני כל כך מפחדת מהמעבר למקום חדש ושונה עם עוד אנשים סנובים חדשים.
עם כל יום שעובר בחופש הפחד גובר.
אני אהיה בכיתת מופת ואני מפחדת שכל הפרחות חסרות הטקט יצחקו עליי בדרכיהן המטומטמות.
אני רגישה כזאת ואני מפחדת שאני אקח הכל ללב.
הרבה מהחברות שלי מכירות ילדים מבתי ספר אחרים.
הם כל הזמן יוצאים למפגשים בקניון או בבריכה ואם לומר לכם אני מקנאה.
אני מקנאה כי יש בנות שאני יודעת שיהיו מקובלות שנה הבאה כמו שהם היו מהגן.
חוסר ההוגנות פשוט לא פייר.
אני גם רוצה לצאת לכל המפגשים שלהם.
אחרי שהן יוצאות למפגשים הן כותבות על זה בפייסבוק.
הן כותבות דברים כמו למשל:
"אופקוווש וסתיווי חיימשלי!
איזזה כייף היייה מוווושלמות שלייי [: "
כשהן מאריכות את המילה פי 4.
הלוואי שבחטיבה כולם יהיו שווים.
שאני אסתובב עם החברים שלי והמקובלים עם החברים שלהם וכולם יחיו בשלום וידברו אחד עם השני.
זאת בקשה כזאת מוגזמת?!
תגידו לי שיהיה בסדר. בבקשה?.
עכשיו כשאני מודאגת מהחטיבה, אני מודאגת פחות מאהובי.
אבל ברגע שאני אירגע אני אחזור לחפור עליו יותר מהרגיל.
דרך אגב: השבוע אני טסה לFrance ושם אני אבלה ואכייף בזמן שאתם תאכלו את המוח שלכם מרוב חום.
לילה טוב אהובים שלי 
עוד דבר אחרון, אחותי הביאה לי את הגיטרה שלה ואני רוצה להתחיל ללמוד מהאינטרנט.
אפשר ללמוד משם, נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מתוסכלת רגשית.