את רק ילדה.

קשה לראות כשאתה ילד, הכל מלמטה, הכל גדול.

אבל עכשיו את גדלה.

בקרוב את תתחילי לראות שדברים הם קטנים,

קטנים ורבים.

ולעולם אין לו סוף.

את רק ילדה,

מעמידה פניי מבוגרת,

אך התמימות בורחת. אופטימיות זולגת מעיניך.

עוד מעט תגדלי ותחווי את הכאב שבלהיות מודע,

את הסבל שבעובדה,

שאנשים מתים, הולכים ונעלמים, ומאחוריהם משאירים

אנשים אחרים, שסובלים, אך מסתכלים קדימה,

כדי לא ליפול.

את רק ילדה,

יפה ושובבה, שאוהבת לנסות הכל.

אין בך פחד, אין בך צער- כי אין על מה להצטער.

וכשאמא מסרקת אותך בבוקר, את לא חושבת על מה יהיה היום

על מה היה אתמול, ולמה.

אך כשתגדלי ימות בך חלק, את כבר לא תהיי ילדה.

לפני שזה יקרה, הביטי בי ילדה, חייכי לי. הזכירי לי שגם אני הייתי ילד.

שמרי על הילדה שבך, זו שמסתכלת בעין צעירה, שפותרת הכל באהבה.

ואולי לא תגדלי לעולם.