לחיות= לחוות כאב.

רק להסתכל קדימה, רק לשכוח את העבר, להיות מישהו חדש, טוב יותר ממני. אני יכול.

את הבעיה שהצבא הווה חיסלתי. 45 נפשי. זה יכנס לתוקף בין חודש לשבועיים מעכשיו...

היה יום נהדר היום, חגגתי יום הולדת (צעד ענק בשבילי?), הייתי בב"ש עם חברה טובה שלי, (והיה כיף, נשבע לך שהיה)

וסתם אח"כ היה מבאס לחזור הבייתה, התרגלתי לתשומת לב שהיא נותנת, ופתאום לחזור להיות אני זה סרטן בלב.

קיריל רוצה לגרור אותי לשתות היום, אני בכלל לא במצברוח (לשומדבר כרגע), אבל הבטחתי לו ואני תמיד דופק לו ברז, וזה לא בסדר.

עוד מעט קל"ב (קרוב לבית), עוד מעט יומיות, וחמשושים קבועים, בלי לסגור יותר שבתות אף פעם.

אני אתגעגע למחלקה ולחברים הטובים שהכרתי שם, אבל זה צעד שאני חייב לעשות למעני.

חייב להפסיק את הכאב.

שבת שלום,

רימון.