Someone Like You

אשליה אחת גדולה,כמו בועה שהתפוצצה לי בפנים,מוטב עכשיו מאשר מאוחר יותר.

מרדף תמידי אחר דבר שכרגע לא קיים.

שום דבר מהיום הזה לא יצא טוב.

בשביל מה כל הסיבוכים והתסביכים התמידיים האלה?

הכל לא יכול ללכת חלק פעם אחת ולהסתדר איך שאני רוצה?

תמיד חייב להיות משהו שיהרוס את זה,כנראה שלא אני זאת שאשמה כאן כבר.

האשמתי את עצמי כל הזמן ורק עכשיו הבנתי שאני כלל לא אשמה,זה לא גורם לי להרגיש יותר טוב בכל מקרה.

פשוט נמאס לי.