אופאל - בלוג הסיפורים שלי

אהלן,אני גליה/גלי'ע/גליו/מישהי לרוץ איתה.

בעלת בלוג - 578995 - מישהו לרוץ איתו.

צופיפניקית.ירושלמית. מטורפת.מטריפה[טחחח].

אממ,אני כותבת שנה +- ...

אני מקווה שתהנו מהסיפור (:

פרולוג(הקדמה)-

השעון שעל ידו הודיע שהשעה שלוש לפנות בוקר, היא הרימה את מבטה בשובבות וחייכה חיוך מקסים ומסוכן.

עיניה האפורות-תכולות נוצצות הביטו בו, ושפתיה הוורדרדות התעקמו בחיוך יפה. הוא נמס בראותו את החיוך הזה, בראותו אותה, הוא היה מאוהב בה, מאוהב קשות, הוא יילך אחריה עד סוף העולם;

היא כבשה אותו, גם כשנכנסה לבניין מס' 4 ברח' הסביון, גם שנכנסה לכיתה ט'3 בביה"ס מקיף ח' וגם, גם באותה השעה, באמצע הלילה, כשהביטה בו בחיוך העקום, היפהפייה והמסתורי שלה.

 הוא היה מאוהב בה כ"כ, הוא היה מוכן לעשות הכל למענה, בתחושת רעד, העביר את ידו הקרה על לחייה.

עורה הבהיר, הוא הרגיש, היה רך כעור של תינוק;

היא לא נרעדה, ולא הזיזה את ידו. רק עצמה את עיניה, כמתמכרת אליו.

כזאת היא הייתה, אופאל.

תגובות.תגובות בונות.תגובות נחמדות.

תגובות נאצה שמרו לעצמכם; כל האנטי-צופים וכל זה,

לכו לעזאזל.