*^*delicious*^*

כמה חבל שאני לא יודעת להיות צבועה, בימינו זה גם חשוב בחיי היום יום,

סוג של מנגנון שעוזר לנו גם.

לא יכולה לחייך כשרע לי ולא לשחק אותה נחמדה ואוהבת מישהו כשאני ממש לא!

ואני לא סובלת את המנהלת צוות שלי יש ממנה וייב כזה שלילי ואנטי , וכמה שניסיתי להבליג או להכיר , ולראות בה גם את הדברים הטובים(ממש השתדלתי והתאמצתי לחפש פן חיובי וטוב בה ופשוט אין כזה).

כל כך שמחתי שהיא הודיעה שהיא עוזבת ונתנה לנו הרצאה כמה החיים הם דינמיים ואני ניסיתי לזייף את העצבות בעזיבה שלה וספרתי את הימים 

ואז בדקה ה90 ממש עניין של ימים שבסוף היא החליטה להישאר.

אווף !!שתלך כבר

להיות אמא!

יש כאלה שזה בא להם בקלות, יש כאלה שאפילו זה בא להם בטעות ויש כאלה שעובדות קשה על זה.

אם לא היתה לי את התסמונת, כבר מזמן היתי אמא, אבל בשבילי כרגע זה נמצא בגדר חלום.

עוד לא מצאו תרופה לתסמונת שיש לי יש רק דרכים לעקוף את הבעיה, אנחנו בשנת 2017 ועוד לא מצאו תרופה שתשים לה קץ.

בנתיים זה תלוי בהרבה הרומונים, בדיקות וזריקות כוואבות וכאב לב שכולם מסביבי בהיריון וכולם שואלים אותי ומה איתך?

כאב לב שבסיום הסבב אני מקבלת וסת ונצבט לי הלב כי גם החודש הזה לא נתפס.

:(

ברגע שיהיה אמא , יהיה המאושרת באדם!

זה יהיה ניצחון המתוק שלי.