*^*delicious*^*

אתמול אני ובן זוגי שוחחנו קצת על העבר מה היה קורה אם הינו מכירים לפני חמש- שש שנים ואם הינו עדיין יחד ואני במאמת חושבת שלא הינו מחזיקים אז.

לא משנה כמה השתוקקתי להתחתן מגיל 19 אני יודעת במבט לאחור שלא היתי בשלה, שאז אם היתי מתחתנת בטוח שהיתי מתגרשת, הראש שלי היה עסוק בדברים אחרים, בתקופה ההיא פשוט רציתי לבלוע את העולם, לנסות הכל מהכל, להיות אני בזכות עצמי , ציפור חופשיה.

רציתי: לשתות אלכוהול עד שוכרה, לצאת ממסיבה למסיבה ואז לאפטר, לארח אנשים בביתי, להיות ערה עד מאוחר , לעשות מה בא לי מתי שבא לי ועם מי שבא לי, לעבוד לעבוד ושוב לעבוד לחסוך ואז לבזבז. הדבר האחרון שהיה לי זמן אליו זה לטפח זוגיות לטווח ארוך.

לא אשקר היו לי מערכות יחסים לפרקי זמן של שנה ושנתיים אבל עדיין זה לא היה זה , זה היה נועד לכשלון. ונכון שהיתי בודדה והשתוקקתי לזוגיות אבל לא באמת היתי שם.

הרגשתי שאני שם באמת רק לפני בערך שנתיים וחצי, שלוש.

טיפה אחרי שהכרתי את האקס ובאמת נתתי את כל כולי והרגשתי שאני מוכנה להקריב את הבילויים ומוכנה להפסיק לפזול לצדדים ובאמת להשתקע ואז נפרדנו כי הוא היה  צעיר ממני בחמש שנים והוא היה בשלב אחר בחייים (באותו שלב שבו אני היתי כשרק הגעתי לתל אביב לראשונה השלב הזה שבו חשבתי על חברים ומסיבות) ועד אז שהכרתי את הנוכחי שבאמת התברכתי (תודה לאלוהים שדרכינו הצטלבו והכרנו זה את  זו) וכעת כן אני מרגישה הכי שלמה והיא שלווה מאושרת ומאוהבת 333>.

אז שורה תחתונה זה הכל עניין של תזמון ותודה על מה שהיה ועל מה שיהיה, אני לא מתחרטת על כלום ושום דבר שלמה עם הכל ועם כל הדרך שעברתי, ועל כל החוויות שחוויתי הכל לטובה, היה טוב וטוב שהיה ועכשיו אני מוכנה לפרק חדש בחייי- פרק של הקמת משפחה .

קראתי קצת את הפוסטים הישנים שלי ואני לא מאמינה שבזבתי קרוב ל4 שנים ON AND OFF על גבר סמרטוט בשם אלי שבא והלך מתי שמתחשק לו.

שנעלם כשלא התאים לו ושב לחיי כשבא לו, איזב בזבוז.

באמת אהבתי אותו? או שהתרגלתי? באמת חשבתי שישתנה או שסתם קיוויתי?

מה מצאתי בו ולמה הבאתי לו להתייחס אליי ככה כמו אופציה ב'? הבאתי לו לקחת אותיכמו מובן מאליו ולבפגוע בי כל פעם מחדש.

אם היתי יכולה לשוב לשנת 2005/6 היתי נותנת לקרן של פעם ניעור הגון ואומרת לעצמי: "תתעוררי על החיים של עצמך, מגיע לך כל כך הרבה יותר מזה. את לא רואה שהוא חתיכת סמרטוט!".

בתכלס היתי איתו בתקשורת כל השנים לחילופין עד שנת 2014 שאז כבר נפנפתי אותו החלפתי מספר והכרתי את בעלולי.

פעמים האחרונות שדברתי איתו היו כשיצאתי מניתוח עכוז והוא צלצל סתם ככה ושיתפתי אותו, אמרתי לו בהומור שאני יתחיל עכשיו לעשות פוזות עליו ובכלל לא אסתכל לכיוון שלו כי יש לי עכוז חדש ומי בכלל צריך אותו, שנינו מחקנו והוא אמר שהוא לא מרגיש טוב , אחלתי לו רפואה שלמה וסיימנו את השיחה בנינו.

צלצלתי יומיים אחרי זה היה מוצ"ש ואמרתי לו בובי איך אתה מרגיש עוד לא לפני שהספיק בכלל לענות , שמעתי קול של בחורה שענתה  לי בחורה (כרגיל, הוא נותן לנשים שאותן מזיין לחטט לו בנייד ולענות לו) "בובי מרגיש טוב".

ואז התחילו השאלות "מי את , ואל תתקשרי לפה יותר, הוא איתי וכל השטויות האלו", עניתי לה בלי להסס :" אני הידידה שלו וזאת זכותי המלאה להתקשר אליו, מוזר מאוד שאת החברה שלו והוא לא סיפר לי, כנראה את לא כל כך מיוחדת כמו שאת חושבת".

והשיחה בנינו הסתיימה, אח"כ הוא צלצל אליי כעבור חודש בעאך מופתע מזה שאני יודעת שהוא התחיל לצאת עם משהי ושאל איך אני יודעת ומה נאמר בשיחה.

אמרתי לו:" זה מה שחשוב עכשיו , מה אמרתי לה? למה אין לך את הביצים להגיד שיש לך חברה, לא היתי מתקשרת. לא היתי נפגעת כי היה בנינו נתק כל כך גדול וכ"כ הרבה זמן".

הוא ענה:" את מכירה אותי, לא היתי בטוח בקשר שלנו, ורציתי לקחת את העיניים לאט :... ועוד חרטוטים מהסוג הזה.

אחר כך שוב לא דברנו תקופה ואז חזרו הניסיונות שלו לתפוס אותי ואני סננתי נחרצות עד שצלצל אליי חסום והחלטנו להפגש בכל זאת אחרי שהתנצל שלא עדכן אותי בסטטוס הקיים שלו(שהוא תפוס) סיפר לי כמה הקשר שלנו חשוב לי כי אני לא היתי סתם בשבילו ואם היתי סתם הוא לא היה טורח להתנצל בכלל ושאני הידידה אחרונה שנתורה לו וכמה שאני מיוחדת לו וכמה שכיף לו לשווחח איתי.

הוא בא באותו ערב עם חבר (פעם ראשונה שאמר שיגיע ובאמת הגיע) ישבנו שלושתינו וראיתי באמת את השינוי בו ראיתי שהוא באמת אוהב אותה , האמת קצת קנאתי , כי אותי הוא בחיים לא אהב ככהה . סיפר שעבר לגור איתה במושב  ושהיא תורכיה גדולה ממני בשנה וצמחונית.. שתינו והיה ממש נחמד ואז הם חזרו בחזרה.

אחרי כחודש היה לו איזה פרוויקט לעשות במרכז אז הוא צלצל בסיום הסידורים ובא להפגש איתי הפעם לבד, ישבנו אצלו באוטו קשקשנו ואז ממש כמה דק' ספורות לאחר מכן היא צלצלה אליו ואמרה שברח הכלב המשותף שלהם והיא דואגת לו ולא מוצאת אותו.

אז הוא עזב אותי בשבילה, פשוט קם ונסע אליה כמו טטל'ה .. בחיים הוא לא עשה זאת בעבר(קנאתי, כן זכותי).

ואז זאת היתה בשביל הWAKE UP CALL הבנתי שהוא באמת אוהב אותה ולא רציתי להיות בנהם הבנתי שהכי טוב בשבילי לחתוך את החבל וזה מה שהיה .

זאת היתה פעם אחרונה שראיתי אותו ושמעתי ממנו

שלשום היה ערב יום השואה , עזבתי את הכל והלכתי עם סבתי לראות את הטקס יום השואה.

סבתי התרגשה היא אמרה שדרך הטקס היא חזרה 80 שנים אחורה ואני זכיתי לבלות זמן איכות איתה- מה שלא יוצא לי לעשות הרבה.

אני חושבת שאם היתה שואה בזמננו רבים מאיתנו לא הינו שורדים- הדור שלנו הוא מפונק מדי.

*דיויד מציק לי לכתוב את הבלוג!@!@#

אני ימשיך לכתוב אח"כ.. כשלא יעמוד לי על הראש.

בנתיים תמונה מהטקס

https://www.youtube.com/watch?v=xcNB9JAvMC8